המכון הטכנולוגי ההודי – הבדלי גרסאות

המכונים, לפי סדר הקמתם, נמצאים בערים: קאראגפור, [[מומביי]], [[צ'נאי]], [[קאנפור]], [[דלהי]], גובאהאטי, ורורקי. ממשלת הודו הכריזה על כוונתה להקים תשעה מכונים נוספים במדינות שבהן עדיין לא קיים מכון טכנולוגי. חלק מן המכונים נוסדו באמצעות סיוע כספי וטכני של [[אונסק"ו]], ממשלת [[גרמניה]], ממשלת [[ארצות הברית]] ו[[ברית המועצות]]. כל אחד מן המכונים הוא מוסד עצמאי להשכלה גבוהה הקשור למכונים האחרים באמצעות מועצת המכונים הטכנולוגיים, המופקדת על ניהולם האדמיניסטרטיבי. לכל המכונים מנגנון קבלת תלמידים משותף ללימודי תואר ראשון אשר בבסיסו בחינת קבלה אחידה (אנגלית: Joint Entrance Examination, ר"ת JEE) באמצעותה נבחרים כ-4,000 מועמדים מדי שנה מתוך עשרות אלפי מועמדים. קבלת תלמידים לתארים מתקדמים נעשית אף היא על יסוד בחינה אחידה. בשבעה המכונים לומדים כ-15,500 סטודנטים לתואר ראשון, וכ-12,000 סטודנטים לתארים מתקדמים, זאת בנוסף לתלמידי מחקר.

 

 

==קישורים חיצוניים==