היסטוריה צבאית – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ סיווג תבניות עדכון/שכתוב/השלמה*
מ הסרת תו כיווניות
שורה 4:
[[הרודוטוס]], המכונה אבי ההיסטוריה, מתאר את פלישת [[ממלכת פרס|פרס]] ליוון, במאה החמישית לפני הספירה.
 
משחר ההיסטוריה היו ויכוחים בין קבוצות: על מזון, על שטח מחיה או על משאבים. סכסוכים אלה, פעמים רבות, הובילו למלחמות. [[קרל פון קלאוזביץ|קלאוזוביץ]] טען, כי המלחמה היא המשך המדיניות באמצעים אחרים. היות שמלחמות, שבהן נהרגים אנשים רבים הן אירוע משמעותי עבור משפחה ועבור אומה, נוצר צורך לתעד את קורותיה של המלחמה. ה[[היסטוריון]] האמריקאי לורנס קילי גורס, כי כל תרבות נלחמה לפחות פעם אחת, ותרבויות רבות נלחמות ללא הרף.‏‏{{הערה|1=‏httphttp://brneurosci.org/reviews/war.html‏html}} ההיסטוריה הצבאית חופפת במידה רבה את ההיסטוריה הכללית כיוון שפגישתן של שתי תרבויות בדרך כלל מובילה למלחמה. המנצחת היא שכותבת לרוב את ספרי ההיסטוריה. פעמים רבות נמנעו מצביאים והיסטוריונים מאיזכור כשלים או טעויות ממהלך המלחמה, ולעתים אף האדירו הישגים וניצחונות.
לכן, ההיסטוריה הצבאית אינה אחידה ומוסכמת על כולם: עמים שונים הציגו גרסאות שונות לקרבות וההיסטוריה הושפעה מדעות ו[[תעמולה]]. כדוגמה, ניתן לראות את [[המיתוס של אנשי פאנפילוב]].
 
לימוד ההיסטוריה הצבאית מתבצע הן ב[[אוניברסיטה|אוניברסיטאות]] והן ב[[בית ספר|בתי הספר]] הצבאיים כדוגמת [[בית הספר לקצינים]]. מטרת לימוד זה היא הפקת לקחים ממלחמות קודמות, למניעת הישנותם, בתחומים רבים: הפעלת הכוחות, יישום הטכנולוגיה הקיימת, ניהול המשק בזמן העימות ועוד. בלימוד ההיסטוריה הצבאית, מנקודת מבטו של הכוח הלוחם, מושם דגש על יישום [[תורת לחימה|תורת הלחימה]], תורת [[פיקוד ושליטה|הפיקוד והשליטה]] ואף על שמירת ערכי [[מוסר]] במלחמה. לדוגמה, מניתוח מספר רב של קרבות בהיסטוריה הצבאית של [[צה"ל]], ניתן לראות כי מקרים רבים של הכרעה נבעו מכך שהצבא הפעיל כוחות דרך שטח שנחשב לבלתי עביר.‏‏{{הערה|1=‏‏‏ראהראה בספרו של אלישיב שמשי, '''בכוח התחבולה''', בהוצאת [[מערכות]]}} ביקורת על לימוד ההיסטוריה הצבאית טוענת, כי העיסוק בה מכין את הצבא למלחמה הקודמת, במקום למלחמה הבאה.
 
מחקרים בהיסטוריה צבאית מראים, שהתפתחות טכנולוגית ומלחמה הולכים יד ביד: פיתוחים טכנולוגיים רבים הוסבו לשימוש מלחמתי ויצירת טכנולוגיה למלחמה שימשה לפיתוחים אזרחיים רבים.