תוכנית הליבה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הסרת תו כיווניות
שורה 16:
מדינת ישראל מאופיינת כמדינה בעלת שסעים רבים, הבאים לידי ביטוי בהיבטים של [[דת]], [[דמוגרפיה]] ומעמדות כלכליים וחברתיים. המחשבה מאחורי תוכנית היסוד לחינוך מקורה בהבדלים הרבים שנוצרו בין ילדי המגזרים השונים. וועדה דוברת מציעה הגדרה מחודשת של מטרות החינוך הממלכתי, וכן שינוי בתפיסה חינוכית שתאחד את כל המגזרים. בדו"ח הוועדה חבריה מצטטים את [[יאנוש קורצ'אק]] באומרו "לתקן את העולם פירושו לתקן את החינוך". הם משתמשים בעיקרון זה כעקרון היסוד לרפורמה של מערכת החינוך בישראל במאה ה-21. לטענתם השינוי הוא הכרחי, שכן היום ניתן להבחין בהבדלים מהותיים בין המגזרים, ויש צורך לאחד את המגזרים תחת מטריית חינוך אחת.
 
עקרונות התוכנית שמפורטים בדו"ח וועדת דוברת מתייחסים לחיזוק החינוך הציבורי ועל ידי כך צמצום הפערים שנוצרו במערכת החינוך. הוועדה מציינת שלחינוך הציבורי תפקיד מרכזי ביצירת תשתית תרבותית וערכית משותפת לכל אזרחי המדינה. לטענתם חיזוק החינוך הציבורי יגדיל את ה[[לכידות חברתית|לכידות החברתית]]. בנוסף, בגלל המציאות החברתית-כלכלית בישראל, תפקיד [[מערכת החינוך]] הוא יצירת קו דומה, כך שכל ילדי המגזרים יעמדו בו‏‏בו{{הערה|שם=plan|1=‏התוכניתהתוכנית הלאומית לחינוך - עיקרי ההמלצות‏ההמלצות}}.
 
תוכנית הליבה מסמלת את שאיפת הממשל הישראלי ליצירת [[שוויון הזדמנויות]] ראשוני בקרב ילדי ישראל. לטענת הוגי תוכנית הליבה, ייתכן שגישור על פערים אלה יפתח את דלתות העתיד לכל הילדים לא חשוב מהיכן הם ומה אמונותיהם‏‏אמונותיהם{{הערה|שם=plan}}.
 
בפועל נתקלה תוכנית הליבה בהתנגדויות רבות. מקורות ההתנגדות הגיעו דווקא מתוך המגזרים בהם נועדה התוכנית להשיג שיפור, ובעיקר המגזר הערבי והמגזר החרדי. אומנם, מצוינים גם הפערים שנוצרו כתוצאה מהעלייה מרוסיה ומאתיופיה, אך נדמה שההתמקדות היא בפער הגדול שהתהווה במשך השנים בין ה[[חינוך ממלכתי|חינוך הממלכתי]] היהודי לחינוך החרדי והערבי‏‏והערבי{{הערה|שם=plan}}.
 
הדת מהווה גורם מפצל בחברה הישראלית. בצד ההבחנה בין דתות שונות, יהודים, מוסלמים, נוצרים ודרוזים, קיים בכל אחת מהקבוצות הללו שסע בין דתיים לבין חילוניים, כאשר השסע בין דתיים לחילוניים בציבור היהודי מפצל את קבוצת הרוב הדומיננטית בחברה הישראלית וגם שהוא מהווה בסיס לגיוס פוליטי ולהתבדלות חברתית ותרבותית. התבדלות זו בעייתית במיוחד ביצירת ערכים דומים בקרב כל אזרחי המדינה. תוכנית הליבה שואפת לאפשר ערכים דומים, ועל ידי כך גם הזדמנויות שוות.{{הערה|1="יחד שבטי ישראל? שסעים עיקריים בחברה הישראלית"}}
שורה 39:
מלבד הגדרת השעות המסוימות, כל מוסד חינוך חופשי להוסיף שעות לימוד במקצועות הקיימים או להוסיף מקצועות שתואמים להלך המוסד.
 
בהמלצת הוגי התוכנית יש להוסיף שני אשכולות נוספים: אומנויות ותרבות בית ספרית. באשכול התרבות ההמלצה היא שילוב של לימודי אורח חיים ב[[מדינה יהודית ודמוקרטית‏‏ודמוקרטית]].{{הערה|1=[http://www.itu.org.il/Index.asp?ArticleID=178&CategoryID=168&page=1‏1 תמלול הרצאה] של [[ציפי לביא]] באתר [[הסתדרות המורים בישראל]]}}
 
בהמלצה על התוכנית נאמר שהיתרונות הטמונים ביישום התוכנית הם יצירת בסיס משותף לכל תלמידי ישראל, הבנה חברתית משותפת לכל התלמידים, חיזוק הערכים של מדינה יהודית ודמוקרטית וצמצום הפערים הלימודיים והחברתיים. מכאן ניתן להבחין בסיבה להתנגדות המגזרים. מלבד הקושי של מוסדות החינוך השונים בקבלת הגדרות קבועות למקצועות הנלמדים, קיים קושי בקבלת ההמלצות על לימודי אורח חיים יהודי ודמוקרטי. אומנם, לימודים מסוג זה הם בגדר המלצה, אך התוכנית מבוססת על עקרונות דמוקרטיים ויהודים. התוכנית היא ברוח החברה הישראלית, אך בתוך חברה זו קיימים אורחי חיים שונים, שלא בהכרח עולים בקנה אחד עם מדינה יהודית ודמוקרטית.
שורה 45:
==התנגדות המגזר החרדי==
 
[[חינוך תורני|לימודים תורניים]] הם התוכן העיקרי בחינוך במגזר החרדי, שבו הילדים כמעט שלא נחשפים, מתוך עיקרון, לתוכני לימוד מקצועיים. חלק מהיהדות החרדית דוחה את ההשכלה הכללית, מלבד השכלה כללית אלמנטרית. הלימודים במגזר החרדי מהווים את הביטוי של הקיום החרדי המסורתי. לדעת מנהיגי המגזר החרדי, תוכנית הליבה עלולה לערער את הביטוי המסורתי הזה.‏‏{{הערה|1=[[מנחם פרידמן]], '''החברה החרדית - מקורות, מגמות ותהליכים''', 1991.}}
 
במגזר החרדי הובעה התנגדות ללימודי הליבה.{{הערה|{{הארץ|אנשיל פפר|החרדים מסרבים ללמד את "תוכנית הליבה"|385399|21.1.2004}}{{ש}}{{ynet|אילן מרסיאנו|הרב אלישיב הורה: בלי מתמטיקה ואנגלית|2922759|27.5.2004|}}}} בהתכנסות [[מועצת גדולי התורה]] הוחלט לדחות את תוכנית הליבה, אף שהימנעות זו עלולה להוביל לחוסר תמיכה כלכלי ממשרד החינוך. המועצה אף אסרה על כל מוסדות הפטור לשנות את הגדרתם למוסד לא-רשמי, כך שלא יחויבו לממש את רובה של תוכנית הליבה. מיד כשהוצגו המלצות הוועדה החל המאבק של המגזר החרדי במשרד החינוך, ואף הוצגה פנייה ל[[בג"ץ]] כדי לבטל את ההחלה של התוכנית על המוסדות החרדיים. בג"ץ קבע, שבמידה ולא תיושם התוכנית, מדינת ישראל תקצץ מתקציבי החינוך של המגזר החרדי.