קרינה מייננת – הבדלי גרסאות

כשקרני אלפא עוברות בחומר הן מייננות את האטומים שבמסלולם. תוצרי היינון הם בדרך כלל יונים אטומים חיוביים ואלקטרונים חופשיים. כאשר חלקיקי בטא בעלי אנרגיה גבוהה עוברים דרך חומר הם מייצרים [[קרינת בלימה]] (Bremsstrahlung) או אלקטרונים משניים (שנקראים קרני '''δ'''), ושני אלו מייננים את החומר בסביבתם. בשונה מקרני אלפא ומקרני בטא, קרני גמא אינן מייננות את החומר (אלא רק את האלקטרונים שבתוך האטום) שנמצא על מסלולן. הן מקיימות שלושה סוגי אינטראקציה עם סביבתן: [[האפקט הפוטואלקטרי]], [[אפקט קומפטון]] ו[[יצירת זוג]]. בתמונה התחתונה משמאל ("אינטרקציה של קרינה מייננת עם חומר") ניתן לראות דוגמה לשתי התנגשויות קומפטון, אחת אחרי השנייה. בכל התנגשוות כזו, קרינת הגמא (=הפוטון) מעבירה חלק מן האנרגיה שלה ל[[אלקטרון]], ולאחר מכן ממשיכה בכיוון חדש, עם אנרגיה פחותה. בתחתית תמונה זו מופיע נייטרון המתנגש בפרוטון; הפרוטון משתחרר מהגרעין בו הוא נמצא ונהפך ל'''פרוטון רתיעה מהירה''', המיינן את החומר על מסלולו. בסוף מסלולו נלכד הנייטרון על ידי גרעין אטומי בריאקציה שמסומנת (n,γ) - כלומר כליאת נייטרון ויצירת פוטון.

 

ההחלטה התבססה על שלושה מחקרים שהתפרסמו בשנת [[2007]]:

* מחקר שהתפרסם בעתון הרפואי '''סירקוליישן''' בו טענו חוקרים אמריקאים מ[[אוניברסיטת קולומביה]] ו[[אוניברסיטת מדינת פנסילבניה]] כי על המערכת הרפואית להכין פרוטוקולים כדי לצמצם את כמות הקרינה במהלך בדיקות לאבחון מחלות לב.

* מחקר שנערך על ידי קבוצת מדענים איטלקיים מהמכון לפיזיולוגיה קלינית ב[[פיזה]] שמצאו ששליש מתוך מיליארדי הבדיקות האבחוניות המבוצעות ברחבי העולם מדי שנה הן בדיקות לאבחון לב וכלי דם, ומרביתן כרוכות בחשיפה לקרינה מייננת.

 

====קרינת השמש====

למרות שרוב קרינת השמש הוא בתחום של אור נראה (היינו קרינה לא מייננת), השמש גם פולטת חלקיקים בעלי אנרגיה גבוהה. רמת הקרינה על כדור הארץ מחלקיקים אלו תלויה במיקום היחסי של כדור הארץ במסלולו השנתי מסביב ל[[השמש|שמש]]. רוב הקרינה היא בצורת פרוטונים בעלי אנרגיה יחסית נמוכה (לעומת הקרינה הקוסמית), בתחום האנרגיה בין 10 עד 100 KeV.

 

החלק המיינן של קרינת השמש זניח לעומת מקורות טבעיים אחרים של קרינה מייננת.

 

====רדון====

 

==מקורות קרינה מלאכותיים==

 

רמת קרינת הרקע משתנה בהרבה ממקום למקום - מ-1.5 מיליסיורט לשנה במקומות מסוימים עד יותר מ-100 מיליסיורט לשנה במקומות אחרים. בחלקים מן העיר [[רמסר]] שבצפון [[איראן]] המנה מקרינת הרקע מגיעה ל-260 מיליסיורט לשנה. למרות שאנשים גרים באזור זה דור אחרי דור, לא רואים בהם שום סימן לשינויים גנטיים לעומת עמיתיהם שגרים במקומות עם רמות קרינה נמוכות יותר. עובדה זאת מובילה למסקנה שרמות קרינה גבוהות אבל יציבות גורמות לפחות נזק בבני אדם מהתפרצויות פתאומיות של קרינה.

קרינה מייננת עלולה להזיק מאחר שהיא גורמת ליינון ברקמות שנחשפות לקרינה. יינון זה עלול לפגוע במולקולות שעוברות יינון. נזק נוסף יכול להגרם כתוצאה מה[[רדיקלים חופשיים|רדיקלים החופשיים]] שנוצרים, שתוקפים תאים באזור. ההשפעה הכוללת היא שמולקולות ביולוגיות סובלות מהפרעה שמשפיעות על תפקודם. לרוב, הגוף יודע לתקן נזקים אלה בעצמו. לעתים, כמות הנזק עולה על יכולת הגוף לתקנו, מה עלול לגרום גם למוטציות בתאים בתהליך ה[[רבייה]].

 

בחלק מן המקרים הסרטן הוביל למותם של האנשים. ישנו ויכוח האם היו השפעות נוספות באזורים הנגועים.

 

לתאוריה זו מספר הסברים. על פי הנפוץ בהם, הקרינה החלשה מעודדת את המנגנונים הפנימיים הטבעיים של הגוף לתקן את הדנא שלו, על ידי יצירת רמות גבוהות מן הרגיל של חלבונים המתקנים את הדנא שניזוק. תופעת ההורמזיס נפוצה במקומות רבים בטבע, כאשר צריכת כמות קטנה של חומר מסוים (למשל תרופה) עשויה להביא לריפוי, ואילו צריכת כמות גדולה שלו עלולה לגרום לנזק.{{ש}}

עדות להורמזיס קרינתי הינה קרינת השמש: חשיפה ארוכה לקרינת השמש עלולה לגרום לנזקים (החל בכוויות וכלה בסרטן), ואילו חוסר חשיפה לשמש עלול לגרום נזק (החל ממחסור ב[[ויטמין D|וויטמין D]] וכלה ב[[רככת]]). עם זאת, מאחר שמדובר בהשפעה של רמות קרינה נמוכות מאוד, אין שום אפשרות מעשית למדוד את השפעתן לטווח הרחוק. {{ש}}

 

===לינארי ללא ערך סף===

התאוריה שכן אומצה נקראת 'מודל לינארי ללא ערך סף' (LNT = linear no threshold), על פיה הסיכון לחלות בסרטן גדל ביחס ישיר לרמת החשיפה לקרינה מייננת.{{ש}}

גם מודל זה לא הוכח מדעית, אלא מבוסס על המשכה לינארית עבור קרינה במינונים שכן גורמים נזק. ברמות חשיפה גבוהות מאוד, כמו הרמות להן נחשפה אוכלוסיית [[הירושימה]] ו[[נגסאקי]] בעת ההתקפה האטומית האמריקאית במלחמת העולם השנייה, אכן מתקיים יחס לינארי בין החשיפה לקרינה לבין הסיכוי לחלות בסרטן. המודל הלינארי ללא ערך סף מתבסס על עובדה זו, ולמעשה מחיל אותה גם על רמות קרינה נמוכות מאוד, כאלה שאת השפעתן אין באפשרותינו למדוד. {{ש}}

על פי מודל זה, בערך 1% מהאוכלוסייה יחלו בסרטן במשך חייהם כתוצאה מקרינה מייננת טבעית או מעשי ידי אדם.

 

כדי לשערך את ההשפעה של חשיפה למנות קרינה נמוכות על בריאות הציבור, חוקרים נעזרים במודלים שונים שממדלים הקשר סיבתי בין קרינה לסרטן. בשניים מהם (הורמזיס ולינארי ללא ערך סף) דנו לעיל. מאחר שישנם מספר מודלים, ישנן גם תחזיות שונות לרמת הסכנה.

 

 

====דוגמאות להשפעות של מנות קרינה שונות====

| 500 || 30 שנה || חשיפה בהרי האורל

|-

|- style="background-color: #EFEFEF;"

| 500-1000 || זמן קצר || מחלת קרינה (טווח קצר) מחשיפה קצרת טווח

 

==תקנים ישראליים ובינלאומיים לגבולות מנה==

{| class="wikitable" border="1"

|-

|-

! מנה אקוויוולנטית לעדשות העיניים !! 150 !! 15