הבדלים בין גרסאות בדף "אגינה"

הוסרו 78 בתים ,  לפני 5 שנים
מ
הסרת תו כיווניות
מ (עדכון עפ ויקי האנגלית)
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
מ (הסרת תו כיווניות)
|סוג יחידה שלטונית שלישית=[[נפות יוון|נפה]]
|יחידה שלטונית שלישית=[[נפת האיים]]}}
'''אגינה''' (ב[[יוונית]] '''Αίγινα'''; ב[[יוונית עתיקה]] '''אייגינה''') הוא אחד מ[[האיים הסרוניים]] שב{{ה|מפרץ הס‏רוניהסרוני}}, השוכן במרחק 25 קילומטרים מ[[אתונה]]. האי קרוי על שמה של [[אייגינה (מיתולוגיה)|אייגינה]], אמו של [[אייאקוס]] מן ה[[מיתולוגיה יוונית|מיתולוגיה היוונית]], שנולד באי ואחר כך היה שליטו. ב[[יוון העתיקה|עת העתיקה]] הייתה ה[[פוליס]] אגינה אויבתה ויריבתה המסחרית של [[אתונה העתיקה|אתונה]].
 
האי, ביחד עם האיונים הסמוכים לחופיו, שייך מבחינה מינהלית לנפת [[פיראוס]]. העיר הראשית באי, הנושאת את אותו השם, שוכנת בקצהו הצפון-מערבי, וב-[[2001]] מנתה אוכלוסייתה 7,410 נפש. אגינה הוא יעד נופש קרוב ופופולרי בחודשי הקיץ בשל קרבתו לאתונה, וחלק מתושבי אתונה מחזיקים בו בית שני. עיירות וכפרים גדולים נוספים באגינה הם קִיפּסֶלי (1,949 נפש), וָאתִי (1,474), מֶסָאגְרוֹס (682), פֶּרְדִיקָה (682), אַיָה מָרִינָה (462), וַאיָה (239), אַלוֹנֶס (233) וקוֹנטוֹס (178).
 
== גאוגרפיה פיזית ==
לאי צורת משולש, שרוחבו ממזרח למערב כ-15 קילומטרים, אורכו מצפון לדרום הוא 10 קילומטרים ושטחו כ-87 קילומטרים מרובעים. שני שלישים ממנו הם [[הר געש]] כבוי. בצדו הצפוני והמערבי משתרעים מישורים טרשיים ופוריים, המעובדים היטב ומניבים יבולים גדולים של [[חיטה]]. [[גידול חקלאי|גידולים]] אחרים הם [[כותנה]], [[גפן|גפנים]], [[שקד מצוי|שקדים]], [[זית]]ים ו[[תאנה|תאנים]], אך הגידול האופייני ביותר לאגינה כיום ([[שנות האלפיים]]) הוא ה[[פיסטוק]]. שליית [[ספוגיים|ספוגי ים]] היא חלק חשוב בכלכלת האי. החלק הדרומי הגעשי של האי מבותר והררי ושומם בחלקו הגדול. ההר הגבוה ביותר באי הוא הר אוֹ‏רוֹ‏סאוֹרוֹס דמוי החרוט, המתנשא לגובה 531 מטרים; הרכס הפאן-הלני נמתח לכיוון צפון, כשמשני צדדיו עמקים צרים ופוריים.
 
חופי האי הם אטרקציה תיירותית פופולרית. [[סנפירית|סנפיריות]]-מעבורת היוצאות מ[[פיראוס]] מגיעות לאגינה בתוך ארבעים דקות בלבד; הפלגותיהן הסדירות של המעבורות הרגילות אורכות כשעה. קיימים קווי אוטובוס סדירים מהעיר אגינה אל יעדים שונים ברחבי האי כולו.
ממצאים ארכאולוגיים מן התקופה הפרהיסטורית ובהם כלים עשויים [[אובסידיאן]] מלמדים כי האי היה מיושב כבר בתקופות קדומות ביותר.
==== האלף השני עד המאה ה-7 לפנה"ס ====
'''ההשפעה המיקנית והמינואית''': המתיישבים הראשונים של אגינה הגיעו אליה מ[[אסיה הקטנה]]. מיקומה הגאוגרפי, בין [[אטיקה]] ל[[פלופונסוס]], עשה אותה למרכז סחר כבר בתקופות קדומות ביותר.‏‏{{הערה|1=.‏RR. Stillwell (ed.), ''Princeton Encyclopedia of Classical Sites'', 1976‏1976}} באי נתגלו כלי חרס [[התרבות המינואית|מינואים]], המתוארכים ל-2000 לפנה"ס לערך. גילויים של כמה תכשיטי זהב השייכים לתקופה המאוחרת של האמנות ה[[יוון המיקנית|מיקנית]], אפשר שמלמדים כי התרבות המיקנית הייתה דומיננטית באגינה משך כמה דורות לאחר כיבוש [[ארגוס]] ו[[ספרטה|לקדיימון]] על ידי השבטים ה[[דורים]].‏‏{{הערה|1=.‏AA.J. Evans, in ''[[Journal of Hellenic Studies]]'', vol. xiii. p. 195 }} ככל הנראה לא נחשף האי להשפעה דורית לפני המאה ה-9 לפנה"ס.
 
בשנים 950-900 לפנה"ס לערך הגיעו לאי מתיישבים נוספים, כפי הנראה מ[[אפידאורוס]]. ההיסטוריון היווני [[הרודוטוס]] כותב, כי "אנשי אגינה הם דורים מאפידאורוס", וכי היו כפופים לעיר-האם בכל תחום.‏‏ שמו הקודם של האי היה, לדבריו, אוֹ‏ינוֹ‏נֶ‏האוֹינוֹנֶה.{{הערה|1=הרודוטוס, 5.83, 8.46; פאוסאניאס, 2.29.9 .‏‏}}
'''בריתות מדיניות''': אחת העדויות ההיסטוריות הקדומות ביותר אודות אגינה נוגעת לחברותה בליגה של [[קלאוריה|קַלָאוּרֶיָה]] (ה[[אמפיקטיוניה של קלאוריה]], המאה ה-8 לפנה"ס לערך). ארגון זה כלל, מלבד אגינה, את אתונה, [[אורכומנוס (בויאוטיה)|אוֹרְכוֹמֶנוֹס]] ה[[מיניאים|מִינְיָאִית]] (בּוֹיאוֹטִית), [[טרויזן|טְרוֹיזֶן]], [[ארמיוני|הֶרְמִיוֹנֵה]], [[נאפפליו|נָאוּפְּלִיָה]] ו[[פראסיאי|פּרַאסִיאַי]].‏‏{{הערה|1=[[סטראבון]], 8.6.14 .}} פולייס אלה, שתרבותן הייתה עדיין מיקנית, הקימו את הארגון ככל הנראה כדי להדביר את הפירטיות בים האגאי, שהלכה וגברה עקב היחלשות השליטה בים של המלכים המיקניים.
בשלהי המאה ה-8 או תחילת המאה ה-7 לפנה"ס, במהלך [[מלחמת ללאנטוס]] בין [[כלקיס|כאלקיס]] ל[[ארטריה]], השתייכה אגינה לליגה בהנהגת ארטריה. אפשר שזה ההסבר למלחמה מאוחר יותר, במחצית הראשונה של המאה ה-7, בינה לבין [[סאמוס]], חברה בכירה בליגה הכאלקידית היריבה.‏‏{{הערה|1=[[הרודוטוס]], 3.59 .‏‏}}
 
== קישורים חיצוניים ==