מערכות המסתור של בר כוכבא – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
לוחמת מנהרות
מ הסרת תו כיווניות
שורה 12:
|גודל=120
}}
'''מערכות המסתור של בר כוכבא''' הן חללים תת-קרקעיים חצובים ב[[סלע]], המקושרים זה לזה במעברים נמוכים וצרים, אותם ניתן למצוא ב[[שפלת יהודה]] וב[[הגליל|גליל]]{{הערה|1=להבדיל מ"מערות המפלט" ב[[מדבר יהודה]], שרובן מערות טבעיות ששימשו מורדים לאחר כישלון [[המרד הגדול]].}}. מקובל כי מערכות אלו הותקנו בידי אנשי [[צבא]]ו של [[בר כוכבא]] כהכנה ל[[מרד בר כוכבא|מרד]] שניהלו ה[[יהודים]] נגד [[האימפריה הרומית]] בשנים [[135]]-[[132]]. מערכות המסתור היו ידועות למקומיים במשך מאות שנים, ונחקרו לראשונה באופן מסודר בידי [[הקרן לחקר ארץ ישראל]] ב[[המאה ה-19|מאה ה-19]]. תיארוכן למרד בר כוכבא נקבע רק בסוף [[שנות ה-70]] של [[המאה ה-20]], ונכון ל-2008 רק מעט מכל מערכות המסתור נחקר לעומק, ובשפלת יהודה, למשל, נבדקו ומופו פחות מרבע מכלל מערכות המסתור הידועות. בסך הכל ידועות היום למעלה מ-300 מערכות מסתור, שנתגלו בקרבת כמאה יישובים ואתרים בשפלת יהודה, ובכשלושים וחמישה יישובים בגליל{{הערה|בגליל עמדו על פי שחר מספר המערות ב-2003 ל-20, ב-2008 קלונר, זיסו ושחר דיווחו על 27 מערות מסתור, וב-2009 דיווח שבטיאל על 65 מערות מסתור ב-35 אתרים בגליל ([http://www.zefat.ac.il/_Uploads/dbsAttachedFiles/file10(1).pdf מערות מסתור (עדכון)])}}.
 
==רקע==
שורה 64:
המסלע הבונה את רוב שפלת יהודה הוא סלע [[קירטון]] רך, המכוסה בקרום קשה בשם [[נארי]], שעוביו מגיע עד שני מטרים. הקירטון היה שימושי ביותר עבור תושבי שפלת יהודה בכל התקופות, ובעיקר ב[[התקופה ההלניסטית|תקופה ההלניסטית]], שכן מסלע הקירטון הרך איפשר להם לחצוב את אבני בתיהם בצד אתר הבנייה ולא ב[[מחצבה]] מרוחקת, דבר שהוזיל את עלות הבנייה. כדי להימנע ממאמץ מיותר בחציבת שכבת הנארי, פערו בה המקומיים פתחים צרים, והרחיבו את חציבתם כאשר הגיעו אל הקירטון הרך. המבנה המיוחד, של חללים רחבים בעלי פתחים צרים ויציבים בתקרתם, איפשר שמירה על [[לחות]]ו של הקירטון, ובכך מנע את התפוררותו. חללים אלה, המצויים עדיין בשפע בשפלת יהודה, נקראים בשם [[מערות פעמון]]. מערות מלאכותיות אלו נוצלו על ידי התושבים כמחסנים וכמתקנים תת-קרקעיים בעלי מגוון רחב של שימושים כמו [[בור מים|בורות מים]], מחסנים, [[בית בד|בתי בד]], [[אורווה|אורוות]], מתקני [[קולומבריום]] ועוד. השימוש הרב במתקנים תת-קרקעיים מסוג זה הביא לקיומן של אלפי מערות ובורות באזור שפלת יהודה, עד הפיכתן של גבעות רבות למעין "[[גבינה שווייצרית]]" מחוררת.
 
מורדי בר כוכבא, שרבים מהם התגוררו ביישובים בשפלת יהודה, ניצלו את המתקנים התת-קרקעיים, כדי ליצור בהם מערכות מסתור, כעין "[[שימוש משני]]". הם סתמו את פתחי המוצא של המתקנים התת-קרקעיים, וחיברו אותם במחילות ובמעברים צרים, עד יצירת מערכות ארוכות, המבוססות על המתקנים המקוריים.‏‏{{הערה|1=‏נדירנדיר למצוא מערכות שנחצבו מחדש, ולא שולבו בתוך מתקנים קיימים.}} ביסוס מערכות המסתור על המתקנים התת-קרקעיים חסך עבודת חציבה מיותרת וזמן רב. כן איפשר הדבר את הסתרתן של מערכות המסתור תחת יישובים קיימים, באופן שהקשה על הרומאים להתחקות אחר עקבותיהן.
 
חלק מן המתקנים הקדומים נוצל בעת המסתור בתפקיד המקורי, כבורות מים, מחסנים וכדומה. מתקנים אחרים עברו שינוי ייעוד, ושימשו את המסתתרים למטרות שונות, כמו אולמות התכנסות, חדרי מגורים וכדומה. הפקעת מתקנים קדומים לטובת מערכות המסתור שיבשה בוודאי את אורח החיים התקין של היישוב, ומכאן ניתן להסיק כי אנשי היישוב שיתפו פעולה עם המורדים, וכי המורדים היו נחושים במלחמתם, גם על חשבון האפשרות לשקם בעתיד את חיי היישוב התקינים.