מערכות המסתור של בר כוכבא – הבדלי גרסאות

'''מערכות המסתור של בר כוכבא''' הן חללים תת-קרקעיים חצובים ב[[סלע]], המקושרים זה לזה במעברים נמוכים וצרים, אותם ניתן למצוא ב[[שפלת יהודה]] וב[[הגליל|גליל]]{{הערה|1=להבדיל מ"מערות המפלט" ב[[מדבר יהודה]], שרובן מערות טבעיות ששימשו מורדים לאחר כישלון [[המרד הגדול]].‏}}. מקובל כי מערכות אלו הותקנו בידי אנשי [[צבא]]ו של [[בר כוכבא]] כהכנה ל[[מרד בר כוכבא|מרד]] שניהלו ה[[יהודים]] נגד [[האימפריה הרומית]] בשנים [[135]]-[[132]]. מערכות המסתור היו ידועות למקומיים במשך מאות שנים, ונחקרו לראשונה באופן מסודר בידי [[הקרן לחקר ארץ ישראל]] ב[[המאה ה-19|מאה ה-19]]. תיארוכן למרד בר כוכבא נקבע רק בסוף [[שנות ה-70]] של [[המאה ה-20]], ונכון ל-2008 רק מעט מכל מערכות המסתור נחקר לעומק, ובשפלת יהודה, למשל, נבדקו ומופו פחות מרבע מכלל מערכות המסתור הידועות. בסך הכל ידועות היום למעלה מ-300 מערכות מסתור, שנתגלו בקרבת כמאה יישובים ואתרים בשפלת יהודה, ובכשלושים וחמישה יישובים בגליל{{הערה|בגליל עמדו על פי שחר מספר המערות ב-2003 ל-20, ב-2008 קלונר, זיסו ושחר דיווחו על 27 מערות מסתור, וב-2009 דיווח שבטיאל על 65 מערות מסתור ב-35 אתרים בגליל ([http://www.zefat.ac.il/_Uploads/dbsAttachedFiles/file10(1).pdf מערות מסתור (עדכון)])}}.

מורדי בר כוכבא, שרבים מהם התגוררו ביישובים בשפלת יהודה, ניצלו את המתקנים התת-קרקעיים, כדי ליצור בהם מערכות מסתור, כעין "[[שימוש משני]]". הם סתמו את פתחי המוצא של המתקנים התת-קרקעיים, וחיברו אותם במחילות ובמעברים צרים, עד יצירת מערכות ארוכות, המבוססות על המתקנים המקוריים.‏‏{{הערה|1=‏נדירנדיר למצוא מערכות שנחצבו מחדש, ולא שולבו בתוך מתקנים קיימים.‏}} ביסוס מערכות המסתור על המתקנים התת-קרקעיים חסך עבודת חציבה מיותרת וזמן רב. כן איפשר הדבר את הסתרתן של מערכות המסתור תחת יישובים קיימים, באופן שהקשה על הרומאים להתחקות אחר עקבותיהן.