פתיחת התפריט הראשי

שינויים

מ
הסרת תו כיווניות
שרי אוצר ובנקים מרכזיים בעולם החלו בהתייעצויות קדחתניות, שבסופן התגבשו חבילות סיוע שונות, בעיקר למגזר הבנקאי, במגמה להביא להפשרה במתן האשראי. [[חוק החירום לייצוב כלכלת ארצות הברית לשנת 2008|בצעדים המשמעותיים ביותר]] נקטו ארצות הברית ובריטניה, שהזרימו במישרין ובעקיפין טריליוני דולרים למשקיהן.
 
החל מאמצע 2009 נרשמו בכלכלה העולמית סימני התאוששות, ובאוגוסט אותה שנה התבטאו כלכלנים בכירים ובהם [[בן ברננקי]], יושב ראש ה[[פדרל ריזרב]], ואוליבייה בלאנשאר, הכלכלן הראשי של [[קרן המטבע הבינלאומית]], בדבר סיום המשבר.{{הערה|1=[http://www.themarker.com/tmc/article.jhtml?ElementId=nh20090821_01 "ברננקי: "הכלכלה הגלובלית מתחילה לצאת ממיתון; הצלנו את העולם מפני אסון"], דה מרקר, 20.8.2009‏;
[http://www.calcalist.co.il/world/articles/0,7340,L-3352205,00.html קרן המטבע: "ההתאוששות העולמית החלה"], [[כלכליסט]], 18.8.2009‏2009}}
בספטמבר 2009 פורסמו הערכות כי עלות החילוץ של הכלכלה העולמית מהמשבר הגיעה בארצות הברית לכ-10,000 דולר לנפש, וב[[בריטניה]] - לכ-50,000 דולר לנפש.‏‏{{הערה|1= [http://www.themarker.com/tmc/article.jhtml?ElementId=nh20090911_09 מקור: דה מרקר]}}
 
== רקע ==
 
עד לחודש ספטמבר 2008 פסחו הירידות על שוקי ה[[אג"ח קונצרנית|אג"ח הקונצרניות]] ה[[דירוג אג"ח|מדורגות]], המהוות רכיב מרכזי בתיקי [[קרן פנסיה|קרנות פנסיה]] ו[[קופת גמל|קופות גמל]], אך החרפת המשבר וקריסתה של [[ליהמן ברדרס]], שהנפיקה לציבור איגרות חוב מדורגות בדירוג גבוה, הביאו למכירת חיסול של איגרות חוב אלה על ידי הציבור, ולקריסה בשערי איגרות שהונפקו על ידי קבוצות שנחשבו מבוססות, ובהן [[אפריקה ישראל]], [[קבוצת דלק]], [[קבוצת פישמן]] ו[[קבוצת אי די בי]], שהעומדים בראשן זכו לכינוי [[טייקון|טייקונים]].
‏‏{{הערה|1=[http://cars.themarker.com/tmc/article.jhtml?ElementId=%2Fibo%2Frepositories%2Fstories%2Fm1_2000%2Fskira20080923_1023528.xml&origin=specialLarge&layer=&layer2=&layer3=market "האוצר מודאג מאחזקות קופות הגמל: "דווחו לנו על החשיפה לנדל"ן ולטייקונים", דה מארקר, 23 בספטמבר 2008]}}
 
מדד האג"ח הקונצרניות סיים את 2008 בירידה חדה. הירידות בשוק זה בשיעור של עשרות אחוזים, בפרט בחברות הנדל"ן זכו לשם [[משבר האג"ח הקונצרניות]].
בעקבות הירידות בשוקי המניות והאג"ח נרשמו תשואות שליליות של כ-20 אחוזים בממוצע ב[[קופת גמל|קופות גמל]] וב[[ביטוח מנהלים|ביטוחי מנהלים]]. הירידה בתשואות הביאה לפדיונות של החוסכים, דבר אשר הגביר את עוצמת הירידות.
פרסום הדו"חות הכספיים לשנת [[2008]] הצביע על ירידה תלולה ברווחיות הבנקים הישראליים בשנה זו, ובפרט ברבעון הרביעי שלה. בלט [[בנק הפועלים]], שהפסיד בשנה זו 895 מיליון ש"ח.‏‏{{הערה|1=‏טלטל לוי, [http://www.themarker.com/tmc/articleSmall.jhtml?log=tag&ElementId=tle20090331_04 רווחי 5 הבנקים ירדו ב-2008 ב-98%], TheMarker,{{כ}}31 במרץ 2009‏2009}} גם בענף ה[[נדל"ן]] נרשמו הפסדים גדולים, ובלטה חברת [[אפריקה ישראל להשקעות]], שהפסדיה בשנת 2008 הגיעו ל-4.8 מיליארד ש"ח.‏‏{{הערה|1=‏יעליעל פולק, [http://markets.themarker.com/tmc/article.jhtml?ElementId=ns20090330_12141 שנה עגומה ללב לבייב: אפריקה ישראל הפסידה 2.7 מיליארד שקל ברבעון ו-4.8 מיליארד שקל ב-2008], TheMarker,{{כ}}30 במרץ 2009‏2009}}
 
בחודש ינואר 2009 חל מפנה בשוק ההון בישראל - והחלה להסתמן התאוששות מהירה בשערי המניות וחלק מאיגרות החוב הקונצרניות. עד סוף שנת 2009 נמחקו מרבית ההפסדים בשווקים אלה. ברם, בשוק איגרות החוב נרשמו מקרים של [[חדלות פרעון]], וחברות מסוימות, שהבולטות שבהן [[אפריקה ישראל]] ו[[צים]] הודיעו על כניסתן למהלך של [[הסדר חוב]].
234,652

עריכות