הבדלים בין גרסאות בדף "רונן שמיר"

הוסרו 78 בתים ,  לפני 5 שנים
מ
הסרת תו כיווניות
מ (הסרת תו כיווניות)
תגית: תו כיווניות מפורש
===סוציולוגיה של המשפט ===
עבודת התואר השני של שמיר שנכתבה ב-1988 עסקה בסוציולוגיה המשפטית של הכיבוש. הוא ניסה להעריך את תפקידו של [[בית המשפט העליון]] במערך הכיבוש. טענת התזה הייתה שבפסיקות שלו בית המשפט העליון מכשיר את משטר הכיבוש בזה שהוא עוטה עליו אדרת של שלטון החוק, מה שאיפשר להרבה ישראלים לחשוב שאומנם יש כיבוש, אבל כיבוש נאור. עבודת התזה ניסתה להבין מאין נבעה האמונה של כיבוש נאור והיא התפרסמה כמאמרו השני.
‏‏{{הערה|1=‏‏1989‏1989 Landmark Cases and the Reproduction of Legitimacy. Law and Society Review, 24: 3, (1990) ,781-805.}}
במאמר נוסף הוא בדק מדוע [[פלסטינים]] עותרים ל[[בג"ץ]] ומצא כי עתירות רבות משמשות כאמצעי להרוויח זמן ורבות אחרות מונעות על ידי עצם הרצון של העותרים להשמיע קול, מבלי שהם מאמינים ביכולת להצליח בפועל.
‏‏{{הערה|1=Legal Discourse, Media Discourse, and Speech Rights: The Shift from Content to Identity. International Journal of the Sociology of Law, (1991), 19: 45-65.‏‏}}
שמיר פרסם גם מאמרים על בית המשפט העליון בהם בחן את הזיקה בין [[אקטיביזם שיפוטי|האקטיביזם השיפוטי]] של [[שנות השמונים]] לבין צמיחתו של מעמד חדש של מנהלים ומומחים בישראל. במאמרים אלו הוא מבקר את בית המשפט העליון על הרחבת הסמכות שלו, שנשענה על כך שבפסיקותיו הוא מייצג את מה שנקרא "[[הציבור הנאור]]". במאמר "הפוליטיקה של הסבירות" הוא עושה ניתוח סוציולוגי של המושג ומנסה להראות שבעצם הציבור הנאור מקדד את הפרופיל הסוציו-אקונומי של [[המעמד הבינוני]]-[[אשכנזים|האשכנזי]] ולכן אם בית המשפט ימשיך בדרך הזו הוא ייחשף בסוף לביקורות קשות מצד קבוצות אחרות בחברה הישראלית.
‏‏{{הערה|1="הפוליטיקה של הסבירות: שיקול-דעת ככוח שיפוטי", [[תיאוריה וביקורת]] 5 (1994) 23-7
* "חברה, יהדות ופונדמנטליזם דמוקרטי: על מקורותיה החברתיים של הפרשנות השיפוטית", [[עיוני משפט]] יט, 3 (תשנה) 716-699 ‏‏}}
כמו כן חקר את המעמד החברתי-משפטי של ה[[בדואים]] בישראל
‏‏{{הערה|1=‏‏"מושעים במרחב: בידואים והמשטר המשפטי בישראל", משפט והיסטוריה (תשנט) 496-473}}
 
ביחס [[הגישה הפמיניסטית למשפט|לגישה הפמיניסטית למשפט]], לדעת שמיר הגישה [[הגישה הפמיניסטית למשפט#הגישה הפמיניסטית הליברלית|הגישה הפמיניסטית-ליברלית]] שתומכת ש"שוויון פורמלי בכל מחיר" מהווה למעשה "ליברליזם רדיקלי". לשיטת שמיר, הפמימיזם-ליברלי האמיתי מאמין שיש לנהוג ""באופן שונה כלפי שונים" - גם כאשר הבחנה זו פוגעת לכאורה בשויון פורמלי בין גברים לנשים - שכן בדרך זו יושג שוויון מהותי{{הערה|*ד"ר עומר שפירא, "[[תורת המשפט (ספר)|תורת המשפט]]" (בורסי הוצאה לאור, 2007), עמ' 164-165}}. לפי גישה זו, הפמיניזם-הליברלי יתמוך בשירות צבאי מקוצר לנשים, ככל שמבחינה פיזיולוגית רמת הקושי של האישה בשירות המקוצת, תהיה זהה לרמת הקושי של הגבר בשירות המלא. בצורה זו יושג שוויון מהותי, על חשבון השוויון הפורמלי.
 
הוא פרסם מאמרים נוספים בתחום זה
‏‏{{הערה|1=‏‏The‏The Comrades Law of Hebrew Workers in Palestine: A Tale of Socialist Justice. Law and History Review, (2002), 20: 2, 279-305.
[American Society of Legal History, Surrency Prize for Best Article 2003]
* Nation-Building and Colonialism: The Case of Jewish Lawyers in Palestine. International Journal of the Legal Profession, (2002), 8:2, 109-130.
===סוציולוגיה פוליטית===
בתחום הסוציולוגיה הפוליטית מנסה שמיר לאפיין את היחסים בין שוק וחברה בסדר ה[[גלובליזציה|גלובלי]]. הוא חוקר את ההתפתחות של עליית כוחו של השוק, לא רק במונחים חומריים, אלא מבחינת העוצמה הפוליטית של השוק. הוא חוקר את הציפיה הציבורית הגוברת ש[[תאגיד]]ים ומעסיקים יטלו על עצמם כל מיני סוגים של אחריות חברתית שבעבר הייתה ציפיה שהמדינה תיקח על עצמה. שמיר פיתח תזה שלפיה עברנו לחיות בעולם שבו האזרחים נתפשים יותר ויותר כ"מנהלי סיכונים". לשוק יש תפקיד גדול בבנייה של קוסמוס של ניהול סיכון ושמיר מנסה לבדוק מה המשמעות של התהליך למושגים כמו מוסר, אחריות, סמכות וכיוצא בזה.
‏‏{{הערה|1=‏TheThe Age of Responsibilization: On Market-Embedded Morality. Economy and Society 37, (2008), 1, 1-19.
* Corporate Social Responsbility: Towards a New Market-Embedded Morality? Theoretical Inquiries in Law, (2008), 9, 2.
* "ישראל במשפחת העמים: כמה הערות על התנתקות כמשטר תנועה גלובלי", [[משפט וממשל]] ח, 2 (תשסה) 642-601
* Mind The Gap: The Commodification of Corporate Social Responsibility. Symbolic Interaction, 28:2, (2005) , 229-254.
* Between Self-Regulation and the Alien Tort Claims Act: On the Contested Concept of Corporate Social Responsibility. Law and Society Review, 38:4, (2004), 635-664.
* The De-Radicalization of Corporate Social Responsibility. Critical Sociology, 30:3, (2004), 669-689. }}
 
===הסוציולוגיה של היום-יום===
 
שמיר פרסם מאמר בשם "על הפנים" ובו הוא מנסה לבחון מהו מבט [[פנים]] אל פנים ומהי משמעות הפנים בעולם המודרני, במיוחד לגבי טכניקות של זיהוי, למשל לגבי שומרים במועדונים וקציני ביטחון.
‏‏{{הערה|1="על הפנים": תרגיל בסוציולוגיה של הבינאנושי. סוציולוגיה ישראלית 1, 10, (2008)‏‏}}
 
==ספריו==