אירוע רב-נפגעים – הבדלי גרסאות

‏‏‏תורתתורת הטיפול באר"ן לא הייתה מפותחת עד ל[[שנות ה-70]] וסביר להניח כי ההתפתחות בתחום חלה במקביל להתפתחות סכמות ה[[ATLS|טיפול בנפגע בודד]].{{הערה|1=‏ראוראו ד"ר [[אריה אלוטין]], (ראש ההדרכה ב[[מגן דוד אדום]] עד שנות השבעים), '''מדריך לעזרה ראשונה''' עמ' 201-202 אשר אותם בלבד הוא מקדיש לכל הנושא של מיון נפגעים מרובים. הספר אמנם יצא לאור לראשונה בשנת [[1931]] אולם מהדורתו האחרונה יצאה לאור בשנת [[1971]].‏}}

על פי נוהלי [[משרד הבריאות]], על בתי החולים לתגבר את [[כוח אדם]];{{הערה|1=ראו על כך: ‏עוזיעוזי קרן, [http://www.health.gov.il/emergency/mamarim/marechet_segel.htm מערכת לאזעקת סגל בעת אירוע רב-נפגעים], משרד הבריאות - האגף לשעת חירום.‏}} הפסקת הפרוצדורות שאינן דחופות; פינוי מקום במחלקות הרפואה הדחופה; פריסה כללית של ציוד רזרבי בכל המקומות הרלוונטיים; ותגבור כוח עזר ל[[רישום רפואי]].

** תפקוד בית החולים כולו - מנהל בית החולים ‏‏{{הערה|1=‏דד"ר דניאל סימון, [http://www.health.gov.il/emergency/mamarim/game.htm תרגיל למנהלי אירוע רב-נפגעים - משחק תפקידים], משרד הבריאות - האגף לשעת חירום.‏}}.

בנוסף לגורמים המוזכרים על בית החולים להפיץ בקרב ה[[רשות מקומית|רשות המקומית]] הרלוונטית, [[משטרת ישראל]] ו[[צה"ל]] (במידה ומעורבים חיילים) את הפרטים הבאים: שם ומשפחה של הנפגע, מצב פגיעתו (קשה\בינוני\קל), שם בית החולים ובאשפוז יש לציין את המחלקה בה הוא מאושפז או בית חולים אחר במידה והנפגע הועבר ‏‏{{הערה|1=[http://www.health.gov.il/download/forms/a1394_mr28_02.pdf ‏עלעל פי חוזר 2002\0028 של משרד הבריאות].‏}}.