|
תלמידים מקרב יוצאי אתיופיה מתמודדים עם אתגרים וחסמים בתוך [[מערכת החינוך]], בעיקר עקב היעדר תשתית ארגונית שבכוחה לממש את יכולותיהם. עניין זה מסביר, במידה רבה, את אחוזי הנשירה הגבוהים של אותם תלמידים ואת הידרדרותם של רבים להתנהגות שלילית וביצוע עבירות פליליות. על כן הארגון משקיע משאבים רבים לקידום התחומים הבאים:
* '''כשרים אורייניים:''' נושא זה הוא בראש סדר עדיפויותיו של הארגון, וחשיבותו נובעת מתוך העובדה ששיעור תלמידים יוצאי אתיופיה שמתקשים ב[[קרוא וכתוב]], גבוה במידה ניכרת בהשוואה לבני גילם בכלל [[דמוגרפיה של ישראל|האוכלוסייה היהודית בישראל]].{{הערה|1=[[ד"ר מיכל שני]], [[אוניברסיטת חיפה]] - "רכישת השפה הכתובה בקרב ילדי העדה האתיופית בישראל, מגיל הגן - כיתה ו': היבטים קוגניטיביים, אורייניים-סביבתיים ולשוניים", ינואר 2006.}} פעילות האגרגון בנושא זה מתחילה ב[[ילדות|גיל הגן]].
* '''חינוך מיוחד:''' האגודה פועלת זה מכבר להטמיע במערכת החינוך הבנה לגבי הכלים שדרכם ניתן להעריך נכונה את יכולותיהם של הילדים שמקרב קהילת יוצאי אתיופיה. שיטת האבחון הנוכחית אינה מביאה בחשבון את השונוּת התרבותית ואת מידת השפעתה על יכולת הערכת יכולותיו של הילד. החסמים אינם רק נחלתם של הילדים אלא גם של הוריהם, המתקשים לקחת חלק בתהליך קבלת ההחלטות - תוצר של קשיי [[שפה]] והבנה מלאה של מערכת החינוך בישראל. האגודה פועלת לשינוי התייחסות מערכת החינוך לסוגיה זו ולקידום מעורבות ה[[הורים]].{{הערה|1=וורגןוורגן, יובל, 2007, "תלמידים יוצאי אתיופיה – כישורים אורייניים והפניה לחינוך המיוחד", [[מרכז המחקר והמידע בכנסת]].}}
* '''בחינות בגרות:''' שיעור הזכאים ל[[תעודת בגרות]] מבין תלמידים יוצאי אתיופיה, נמוך יחסית מזה של כלל התלמידים, והפער ניכר במיוחד באחוז העומדים בדרישות הסף של המוסדות האקדמיים. הארגון חותר להסיר מכשול זה, כחלק מפעילות רחבה שנועדה לקדם רכישת [[השכלה גבוהה]] בקרב יוצאי אתיופיה. הארגון פועל להבאת הנושא לתודעה ולקידום סביבת לימודים המאפשרת לתלמיד רכישת הכלים הדרושים לשם הצלחה בבחינות הבגרות.{{הערה|1=תובנות בנושא נסמכות על ניתוח נתוני [[משרד החינוך]] ו[[הלמ"ס]], שנעשה ב[[מאיירס-ג'וינט-מכון ברוקדייל]].}}
* '''נוער בסיכון:''' תלמידים צעירים שנפלטו ממערכת החינוך, נתונים במצב של נשירה גלויה או סמויה,{{הערה|1=[[אברהם וולדה-צדיק]], "שילוב יוצאי אתיופיה בחינוך ובתעסוקה: תמצית ממצאים חדשים",מאיירס-ג'וינט-מכון ברוקדייל, 15.1.2008. ראו גם: [[יעל פישביין]] (2004). "הציון: נקלטים בקושי: דו"ח מעקב בנושא השתלבות בני נוער יוצאי אתיופיה בחינוך העל יסודי", אגודה ישראלית למען יהודי אתיופיה, ירושלים.}} מידרדרים להתנהגות עבריינית,{{הערה|1=ניתוחניתוח נתוני מדור נוער ב[[משטרת ישראל]] מובאים בדו"ח האגודה הישראלית למען יהודי אתיופיה: "פעילות רשויות אכיפת החוק לבני נוער בסיכון שמקהילת יוצאי אתיופיה", 2.4.2008.}} ל[[אלכוהוליזם]] ולשימוש ב[[סמים]].{{הערה|1=נתונים בנושא: http://www.antidrugs.gov.il/download/files/microsoft_word_-_שימוש_בקרב_נוער_מחבר_העמים-אדלשטיין-2007.pdf }} פעילות הארגון בקרב נוער בסיכון בקרב יוצאי אפתיופיה, מתחשבת גם עם הקשיים הייחודיים לנוער הנמנה עם יוצאי אתיופיה, והארגון חותר למענה ממוקד ופרטני לאותה קבוצת נוער, באמצעות העלאת הנושא לסדר היום הציבורי, ובאמצעות שיתופי פעולה עם הרשויות האמונות על הטיפול באותה קבוצה.
===תעסוקה===
בהחשב בעובדה שיוצאי אתיופיה הגיעו מתרבות שבה דפוסי העבודה שונים מאלה שבישראל, רובם חסרים את האמצעים הדרושים למימוש הפוטנציאל שלהם ב[[שוק העבודה]] הישראלי. האמצעים העיקריים הם רכישת ידע מקצועי ו[[השכלה]], והשתלבות תעסוקתית המאפשרת חיים בכבוד והשתלבות תרבותית וחברתית. יעד זה רחוק עדיין מהגשמה, והארגון פועל בתחומים אלה כדי לממשו:
* '''שילוב בתעסוקה וקידום מקצועי:''' רבים מקרב יוצאי אתיופיה הם [[אבטלה|מובטלים]] או עובדים בשכר שאינו מאפשר קיום בכבוד.{{הערה|1=[[יהודית קינג]] ואברהם וולדה-צדיק (2006). "מעקב אחר תעסוקה בקרב עולים מאתיופיה, גילאי 64-18", מאיירס-ג'וינט-מכון ברוקדייל. ראו גם: [[ברברה סבירסקי]]ו[[קפלה יוסף]] (2005), "מצב התעסוקה בקרב ישראלים אתיופים", מרכז אדוה. }} הארגון פועל להבהרת נתונים אלה בפני הגורמים האחראיים לקליטת יוצאי אתיופיה, וכן הארגון עוקב אחר המהלכים לשילוב יוצאי אתיופיה בתעסוקה. דגש רב ניתן לעידוד האמצעים שבכוחם לצמצם את שיעורם הגבוה של הבלתי-מקצועיים שמקרב יוצאי אתיופיה. בנוסף, הארגון פועל לקידום מודעותם של יוצאי אתיופיה לזכויותיהם במקומות התעסוקה וב[[ביטוח לאומי|ביטוח הלאומי]], אי-מודעות הנובעת מאי-ידיעת השפה ה[[עברית]], וכתוצאה מכך הם סובלים במקרים רבים מיחס מנצל.
*'''קידום מקומם של אקדמאים יוצאי אתיופיה:''' בשנים האחרונות חל גידול משמעותי בשיעור יוצאי אתיופיה בעלי השכלה גבוהה, אולם השכלה גבוהה לבדה אינה מספיקה כדי לקדם את השתלבות יוצאי אתיופיה בשוק העבודה,{{הערה|1=דוחדוח בנושא: [[טל האס]], "קשיי השתלבותם של אקדמאים יוצאי אתיופיה בשוק העבודה והמלצות לפתרונם", האגודה הישראלית למען יהודי אתיופיה, 14.2.2007. ראו גם: יהודית קינג י.(2006). "יוצאי אתיופיה ועולם העבודה: הרצאה בכנס מעסיקים מטעם משרד הקליטה והסוכנות היהודית (מצגת), מאיירס-ג'וינט-מכון ברוקדייל.}} וגם האקדמאים הנכללים בקבוצה זו מתקשים במציאת מקורות תעסוקה, בפרט בתחומים ההולמים את השכלתם.{{הערה|1=[[רחל גינדין]] (2005). "בוגרי מנהל הסטודנטים יוצאי אתיופיה שסיימו זכאותם לסיוע בין השנים 2003-1999: מאפייני הקליטה התעסוקתית, עמדות לגבי קשיים מאפיינים קליטה מקצועית הולמת, ושביעות רצון מהמצב בתחומי חיים שונים", האגף לתכנון ולמחקר, [[המשרד לקליטת עלייה]].}} הארגון פועל להבאת הנושא לידיעת הגורמים שבכוחם לקדם את השתלבות קבוצה זאת ב[[שוק העבודה]], כמו גם לחיזוק יכולת השתלבותם בשוק העבודה.
===מענה פרטני===
|
