אהוד שפרינצק – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הסרת תו כיווניות
שורה 14:
שפרינצק טבע בספרו "איש הישר בעיניו: אי לגליזם בחברה הישראלית" (1986) את המושג "'''אי-לגליזם'''", המבטא הלכי רוח נפוצים בישראל לפני ואחרי קום המדינה ועד היום. לפי הגדרתו של שפרינצק, אי-לגליזם היא תפיסה שאינה שוללת בהכרח את שלטון החוק והנובע ממנו, אולם היא איננה רואה בו ערך עליון כי אם צורת התנהגות שאפשר גם שלא לנהוג לפיה. אזרח הנוהג כך יאמץ גישה אינסטרומנטלית לחוק.
 
לטענת שפרינצק, בישראל נוצרה [[תרבות פוליטית]] המעודדת שימוש בכוח ואינה שוללת הפרות חוק, הגמשת גבולות החוק והתעלמות מכללים, אם כל אלה נעשים למען מטרות קולקטיביות הנחשבות נעלות. תרבות זו היא פרי של מסורת יהודית ארוכת-שנים המצווה "לסדר את הגויים", שהוצדקה כצורך קיומי ב[[גלות]]. לדבריו היא התבטאה לפני קום המדינה בהערמה על שלטונות [[המנדט הבריטי]] (המתבטאת למשל בקונוטציות החיוביות של המושג "[[עלייה בלתי לגלית]]", וכן בפעולות המחתרות). נוסף לה החן ה"[[צבר (סלנג)|צברי]]"-[[פלמ"ח|פלמ"חניקי]] שהגדיר גנֵבה כ"סחיבה" אם נעשתה בשביל ה"חבר'ה". לטענת שפרינצק תרבות זאת חילחלה גם לאחר קום המדינה, ומקבלת תמיכה גם מגורמים בתוך הממסד הפוליטי. בשל כך מתקבלים אקטים של הפרות [[חוק]] ו[[אלימות]] וכן פעילויות של קבוצות המערערות על עצם ה[[דמוקרטיה]] בישראל, לעתים קרובות, בהבנה ובסובלנות כלפיהם.‏‏{{הערה|1=מתוך הספר [http://readingmachine.co.il/home/books/1130778450/1130778731‏1130778731 יד איש באחיו] של [[יורם פרי]]}}
 
==מספריו==