האגן הקדוש – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Matanyabot (שיחה | תרומות)
מ בוט החלפות: \1
מ הסרת תו כיווניות
שורה 1:
[[קובץ:Seddon Jerusalem and the Valley of Jehoshaphat from the Hill of Evil Counsel.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מבט על [[עמק יהושפט]], ציור מ[[המאה ה-19]] של [[תומאס סידון]] ]]
[[קובץ:JPF - Old City From Mount Scopus.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מבט על האגן הקדוש מ[[הר הצופים]]]]
'''האגן הקדוש''' או '''האגן ההיסטורי''' הוא כינוי חדיש לאזור גאוגרפי ב[[ירושלים]] הכולל את [[העיר העתיקה]] וסביבתה המיידית. שם זה הוטבע בדור האחרון בשיח הפוליטי-עיוני כדי להתייחס לאזור בו מרוכזים האתרים ההיסטוריים והקדושים בירושלים .{{הערה|1={{הארץ|דליה שחורי|המודל הרצוי הוא מערב ברלין|384544}}}}
 
המונח "האגן הקדוש" לקוח מתחום המחקר ה[[גאוגרפיה|גאוגרפי]] ומשמש במחקרים [[גאופוליטיקה|גאו-פוליטיים]] עכשוויים העוסקים ב[[תכנון עירוני]], כגון [[תוכנית מתאר מקומית 2000 ירושלים|תוכניות מתאר]] ובמחקרים הדנים בעתידה המדיני של העיר.
שורה 7:
==רקע==
האגן הקדוש הוא – הלכה למעשה – ירושלים, באזור גאוגרפי קטן מרוכזות אלפי שנות היסטוריה ומאות מקומות קדושים – חלקם במשותף ל[[יהדות]], ל[[נצרות]] ול[[אסלאם]], וחלקם באופן ייחודי לאחת משלוש הדתות.
יצחק טישלר סבור ש[[דוד בן-גוריון]] טען ש: {{ציטוטון|ירושלים איננה שועפת, בית חנינא או צור באחר, וגם לא אבו דיס, אלא דווקא האגן הקדוש - הר הבית והעיר העתיקה}}{{הערה|1= ,http://www.globes.co.il/Serve/globes/DocView.asp?did=1000096319&fid=2164‏2164}} והוסיף כי הצעתו של בן-גוריון להרוס את [[חומות העיר העתיקה]] לאחר [[מלחמת ששת הימים|איחוד העיר]] נועדה למחוק את הגבול בין האגן הקדוש לעיר החדשה.
 
במחקר מקיף{{הערה|1= http://www.jiis.org.il/content.asp?newsID=13 }} המתייחס לאגן הקדוש פותחת פרופסור [[רות לפידות]] בדוגמה מתוך נאומו הראשון, ב[[הכנסת הראשונה|כנסת הראשונה]], של ה[[משורר]] [[אורי צבי גרינברג]]. בנאום זה, אותו הקדיש המשורר ל"ירושלים המחולקת" ולכיסופים לעיר העתיקה שמעבר לגבול, הדגיש כי השם ירושלים מכוון רק לירושלים שבתוך החומות, "שבה הר הבית", וכל אשר נבנה ב[[העת החדשה|עת החדשה]] - מעבר לתחומי האגן הקדוש, הוא לא יותר מ"עיבורה של ירושלים".
 
==גאוגרפיה==
שורה 15:
 
===גבולות===
במחקר שנערך עבור '''המכון לחקר ירושלים''' משרטטים החוקרים קובי מיכאל וד"ר משה הירש גבולות מדויקים של האגן כדלקמן:{{הערה|1={{הארץ|דליה שחורי|המודל הרצוי הוא מערב ברלין|384544}}}}
 
ליבת האזור: ממערב - לאורך חומת העיר העתיקה עד הפינה הדרומית מערבית. מדרום - לאורך ערוץ [[גיא בן הינום]], דרך דרום החומה המקיפה את מנזר [[חקל דמא]] משם צפונה לגדר המזרחית של [[כנסיית פטרוס אין גליקנטו]], משם לחומה הדרומית של העיר העתיקה עד [[חפירות הכותל הדרומי]] ([[גן העופל]]), משם ל[[עמק יהושפט]] עד לכביש [[ראס אל-עמוד]] כולל [[בית קברות הר הזיתים]].
שורה 24:
 
===אוכלוסייה===
על פי נתוני המכון לחקר ירושלים{{הערה|1=‏httphttp://www.jiis.org.il/content.asp?newsID=13‏13}}
בסוף [[2003]] התגוררו בעיר העתיקה 35,400 תושבים, ובאגן הקדוש כולו כ-40 אלף. 73% מתושבי העיר העתיקה היו מוסלמים, 18% נוצרים ו-9% יהודים.
 
שורה 43:
* החלופה החמישית: ניהול האגן הקדוש על ידי גוף בינלאומי כיחידה אחת. הגוף הבינלאומי יחזיק בידיו לא רק סמכויות פיקוח ובקרה, אלא יהיה אחראי גם על ניהול האגן הקדוש, ויהווה את מקור הסמכות והשליטה בו.
 
החוקרים קובי מיכאל וד"ר משה הירש הציגו מחקר לפיו האופציה הישימה ביותר היא מודל המבוסס על [[ברלין]] המערבית – שטח המתנהל כישות אוטונומית תחת פיקוח רב-לאומי המוסכם על כל הצדדים.{{הערה|1={{הארץ|דליה שחורי|המודל הרצוי הוא מערב ברלין|384544}}‏‏}}
 
== לקריאה נוספת ==