שיתוף עובדים בקבלת החלטות – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ תיקון כותרת הערות שוליים שגויה* |
מ הסרת תו כיווניות תגית: תו כיווניות מפורש |
||
שורה 1:
'''המודל הגרמני של רעיון שיתוף העובדים בתהליך קבלת ההחלטות''' צמח מהאסכולות החברתיות שהתפתחו ב[[המאה ה-10|מאה ה-19]], אך החל להתפתח רק בשלהי [[מלחמת העולם הראשונה]] עם כינונן של ועדות עובדים ומועצות ייצור במספר ארצות. כך למשל, דו"ח וויטליי שהוגש בבריטניה בשנת 1916 המליץ על מועצות ייצור משותפות לעובדים ולהנהלה, חקיקה בדבר מועצות משותפות פורסמה בשנת 1919 באוסטריה ובשנת 1920 בצ'כוסלובקיה וגרמניה{{הערה|שם=macro|1=http://www.macro.org.il/lib/7281438.pdf דו"ח מסכם והמלצות למדיניות של פרויקט בנושא שיתוף פעולה בתהליך קבלת החלטות בין ההנהלה לעובדים ברמת המפעל}}. רעיון שיתוף העובדים סימן התנתקות מתפישות עבר בתחום של [[יחסי עבודה]], לפיהם שכירת שירותי עובד מבוססת אך ורק על תמורה כספית.
==המודל הגרמני לשיתוף עובדים בקבלת החלטות==
המודל הגרמני לשיתוף עובדים מגלם שיטת שיתוף עובדים ייחודית, שראשיתה בתעשיית הפחם הפלדה והברזל ב[[גרמניה המערבית]] שלאחר [[מלחמת העולם השנייה]]
(1) רמת המועצה המפקחת: לפני 1976, היה נהוג במפעלי הפחם והפלדה המעסיקים מעל ל-1,000 עובדים לקיים מועצה מפקחת בת 11 חברים (או יותר, ובלבד שנשמר היחס הייצוגי), כאשר חמישה דירקטוריונים הם חברי ההנהלה, חמישה הם נציגי העובדים ואחד הוא אישיות ניטראלית. החל משנת 1976, המועצה המפקחת בכל ארגון מורכבת ממספר שווה של נציגי עובדים ונציגי הנהלה. המועצה המפקחת מונה 12, 16, או 20 חברים, בהתאם לגודל החברה{{הערה|שם=economy|1=http://www.iaaeg.de/documents/QuintE60.
(2) רמת הנהלת המפעל: בהנהלה יושב נציג העובדים כמנהל כוח אדם וכחבר הנהלה שווה זכויות, אשר נבחר על ידי מועצת המנהלים ברוב קולות
(3) רמת מועצת העובדים: מועצת העובדים מייצגת את האינטרסים של כל העובדים בחברה שאינם בהנהלה, כולל עובדי-חוץ ועובדים שאינם חברים באיגוד מקצועי. המועצה עוסקת בנושאים כגון חוקי עבודה, שעות עבודה, כינון עקרונות תשלום, בטיחות ובריאות העובדים וריכוז ההצעות לשיפור של העובדים. אחד מתפקידיה החשובים של המועצה, הוא לספק לעובדים מידע וייעוץ בנושאים כלכליים הקשורים לחברה. זוהי גם אחת מזכויותיה החשובות של המועצה, להיות רשאית לקבל גישה לכל אינפורמציה מסוג זה. למרות שמועצת העובדים אינה נהנית מ[[סטטוס]] של איגוד מקצועי, היא משגיחה על יישומם של הסכמים קיבוציים וחוקי
==השפעה על האיגודים המקצועיים==
תהליך שיתוף זה, שינה מהותית את תפקידו של [[איגוד מקצועי|האיגוד המקצועי]]. היות שהאינטרסים של העובדים ממילא מיוצגים ישירות במועצת המנהלים, תפקידם העיקרי של האיגודים המקצועיים הוא ייעוץ למועצות העובדים בנושאים הקשורים לקידום המפעל. בתוך האיגודים, מועצות העובדים משמשות כנציגות האיגוד ולוקחות חלק בישיבות של האיגודים, במשא ומתן על [[הסכם קיבוצי|הסכמים קיבוציים]] ומשמשות כבסיס לגיוס אנשים לאיגוד
==רכיבים לא פורמליים בשיתוף העובדים בקבלת החלטות בגרמניה==
בזכות יישומו של רעיון שיתוף העובדים בגרמניה מזה שנים רבות, הפנייה לעובדים לקבלת הצעות אינה רק פורמלית, כמתחייב מהחוק, אלא נובעת גם מהכרה שראשי העובדים והעובדים עצמם מרכזים בידיהם מידע חשוב, ולכן הם גם מצפים מהעובדים להציע הצעות בנושאים עקרוניים למפעל, כמו השגת [[תשואה על ההון|תשואה גדולה יותר להון]], צמצום עלויות ייצור והגדלת הפריון. כמו כן, למרות הקושי לגשר על כל הפערים, לאורך השנים התפתחה בגרמניה שיטה פרגמאטית השואפת להגיע להחלטות מתוך [[קונצנזוס]] גם מצד ההנהלה וגם מצד העובדים{{הערה|שם=macro}}
==קישורים חיצוניים==
|