זאב אשור – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Masala Dosa (שיחה | תרומות)
מ קטגוריה
מ הסרת תו כיווניות
שורה 8:
ב-[[1910]] הובילו אשור ובן צבי את הוצאת "[[האחדות]]", בטאון פועלי ציון בעברית בבית הדפוס הקואופרטיבי ששילב הן את עמל הכפיים של יצירת העיתון והן את כתיבת התכנים בעבודה משותפת. בין חברי המערכת בלטו [[דוד בן-גוריון]], [[יעקב זרובבל]], [[אהרן ראובני]] ו[[יוסף חיים ברנר]]. כלפי השלטונות ייצג אשור את בית הדפוס כמו"ל אחראי, דבר שהוביל אותו למשפט וקנס של 15 לירות זהב, כאשר פרסם העיתון ב-[[דצמבר]] [[1914]] מאמר בגנות פקודת הגירוש של [[האימפריה העות'מאנית|השלטונות העות'מאניים]] לכל יהודי הארץ שלא הייתה בידם אזרחות עות'מאנית, מיד לאחר כניסת [[טורקיה]] ל[[מלחמת העולם הראשונה]].
 
באותה תקופה הקימה מפלגת פועלי ציון "ועדת הזדיינות" שמטרתה הייתה להוות גוף מפלגתי מפקח עליון על ארגון [[השומר]] ועל "אגודת ההתעמלות" "שמשון", ועדה זו מנתה, בנוסף לאשור את הזוג בן-צבי ואת [[יונה טאוב]]‏‏{{הערה|1=חיים קאופמן, [http://www.wingate.org.il/Index.asp?ArticleID=942&CategoryID=267 שמשון פועלי ציון: אגודת הספורט הנעלמה]}}. בשנת [[1920]] נבחר אשור מטעם רשימת "אחדות העבודה" לחבר ב[[אספת הנבחרים]] הראשונה.
 
בין [[שנות ה-20 של המאה ה-20|שנות העשרים]] ו[[שנות ה-40 של המאה ה-20|שנות הארבעים]] ניהל בית [[הוצאה לאור]] בתל אביב בשם "ז. אשור".
 
אשור חיבר את ה[[מילון]] העברי למונחי הדפוס‏‏הדפוס{{הערה|1='''‏מילוןמילון למונחי הדפוס''' מסדרת מילוני [[ועד הלשון העברית]], הוצאת ז.אשור תל אביב, 1933‏1933}}, יזם הוצאת ספרי עזר בעברית למקצוע הדפוס וכן יזם והקים את המגמה למקצועות הדפוס ב[[מכללת מקס פיין|בית הספר המקצועי על שם מקס פיין]] בתל אביב. הוא אסף במהלך חייו ספרייה גדולה לתולדות הדפוס העברי ולטכניקות של דפוס וכן ארכיון גדול לתולדות האיגוד המקצועי של פועלי הדפוס. עם מותו הוריש את הספרייה והארכיון לבית הספר.
 
נכדו של אשור (בן בתו) הוא [[דן שכטמן]], חתן [[פרס נובל]]{{הערה|‫{{כלכליסט|דיאנה בחור ניר|אמי תמיד אמרה: "בן תרבות לעולם לא יישב לשולחן ללא מפה ופרחים"|3554447|8 בדצמבר 2011|}}‬}}.