דוד ניימרק – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הסרת תו כיווניות |
|||
שורה 1:
[[קובץ:David Neumark cropped.jpg|שמאל|ממוזער|250px|פרופסור דוד ניימארק (1900-1910)]]
ה[[רב]] פרופ' '''דוד ניימרק''' (לעתים '''נוימרק'''; ב[[יידיש|כתיב יידי]]: '''ניימאַרק'''; בכתיב לועזי: '''David Neumark''' או '''Neimark'''; [[כ"ב באב]] [[תרכ"ו]], [[3 באוגוסט]] [[1866]], שטשרץ, [[גליציה]] – [[י"ח בכסלו]] [[תרפ"ה]], [[15 בדצמבר]] [[1924]], [[סינסינטי]], [[
==תולדות חייו==
שורה 10:
{{חלונית2
|תוכן=בלי מציאות אלוה רוחני, אישי, יחיד ומיוחד בעולם, כל המציאות כולה היא חירשת ועיוורת, ואין בה שום מקום למוסריות.
|מקור=דוד
בשנת [[1908]] שכר נשיא ה[[היברו יוניון קולג']] ב[[סינסינטי]] שבמדינת [[אוהיו]], הרב [[קאופמן קוהלר]] (Kohler), את ניימרק למשרת פרופסור ל[[פילוסופיה]] בהיברו יוניון קולג', משרה שבה כיהן משנה זו ועד פטירתו ב-[[1924]]. ניימרק נחשב בקרב הסטודנטים למרצה פופולרי בשל חכמתו ושנינותו. באמריקה זכה לכינוי "פאט" (Pat; קיצור של השם האירי הנפוץ "פטריק") בשל הזקן האדמדם שטיפח, שבגינו דמה לדמות ה[[סטראוטיפ]]ית של [[אירלנד|אירי]] בתקופתו.
בשנת [[1912]] יצא ספרו "תולדות העיקרים בישראל", וב-[[1921]] פרסם את "תולדות הפילוסופיה בישראל". בתווך ([[1917]]) הוציא קובץ מאמרים על עניינים פילוסופיים, ספרותיים וזמניים בשם "מקרן זווית".
שורה 17:
{{חלונית2
|תוכן=ה[[תנ"ך]] הוא פחות ספר דתי מספר שמספר על דבר הגלגל החוזר; זהו ספר סימבולים נדירים, המכיל בתוכו את כל האפשרויות של תנועת החיים.
|מקור=דוד
ניימרק פרסם מאמרים בנושאי אקטואליה ופילוסופיה בעברית, בגרמנית וב[[אנגלית]]. הוא השתתף בקביעות במערכת "[[השילוח (כתב עת)|השלח]]" ("[[השילוח (כתב עת)|השילוח]]"; מהיווסדו) וכתב ב"[[לוח אחיאסף]]", "[[התורן]]" ו"[[הדור (כתב עת)|הדור]]". בשנותיו בארצות הברית השתתף במרבית העיתונות העברית הנפוצה. בכתב העת של [[ראובן בריינין]] "ממזרח וממערב" כתב, לראשונה בשפה העברית, על אודות [[ניטשה]]. בנוסף, ערך את כתב העת ''Journal of Jewish Lore and Philosophy''.
פרופ' ניימרק נפטר בסינסינטי בחורף [[1924]].
בתו, מרתה ניימרק ([[1904]]–[[1981]]), הייתה הראשונה שהעלתה את נושא [[סמיכת נשים לרבנות]]: בשנת [[1921]], בהיותהּ בת שבע-עשרה, הגישה מרתה – אז סטודנטית בהיברו יוניון קולג' – בקשה להיסמך לרבנות. בקשתהּ עוררה דיון בן שנתיים בשאלה אם על הקולג' להסמיך גם נשים לרבנות. במהלך הדיון הסכימו סגל ההיברו יוניון קולג' ו[[הוועידה המרכזית של רבני ארצות הברית]] (Central Conference of American Rabbis,{{כ}} CCAR) כי 'אין סיבה מוצדקת למנוע מנשים את הזכות להיסמך לרבנות',
<!--
לטענת
His importance lies not only in his writings - otten controversial - but in that he helped American Jewry prepare itself for world leadership by synthesizing Hebraism, Judaism, and modern culture.
-->
|