משה קראוס – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הסרת תו כיווניות
שורה 1:
{{פירוש נוסף|נוכחי=פעיל ציוני|אחר=חזן הצבאי הראשי הראשון|ראו=[[משה קראוס (חזן)]]}}
[[קובץ:Miklós (Moshe) Krausz.jpg‏jpg|שמאל|ממוזער|250px|משה קראוס]]
'''משה''' ('''מיקלוש''') '''קראוס''' ([[1908]] – [[1986]]) היה מנהל [[המשרד הארצישראלי]] ב[[בודפשט]] בירת [[הונגריה]] בין השנים [[1935]]–[[1945]]. משלהי שנת [[1944]] ועד תום [[מלחמת העולם השנייה]] הצליח קראוס, באמצעות קשריו עם השלטון ההונגרי והצירות ה[[שווייץ|שווייצרית]], להציל אלפים מיהודי הונגריה מידי ה[[נאצים]]. שיטת ההצלה של קראוס התבססה על מתן חסות של מדינות נייטרליות לרבבות יהודים בבודפשט, כאשר הפעילים המרכזיים היו [[ראול ולנברג]] והקונסול השווייצרי [[קרל לוץ]].
 
שורה 14:
בדומה לישראל קסטנר ולמנהיגים יהודים נוספים, ידע גם קראוס על [[הפתרון הסופי]] ב[[פולין]] כבר באפריל [[1943]], אך לא האמין כי סכנה דומה צפויה גם ל[[יהדות הונגריה|יהודי הונגריה]], בעלת בריתהּ של [[גרמניה הנאצית|גרמניה]].
 
גם כלפי קראוס היו טענות רבות על חלוקת סרטיפיקטים, בשל העדפת דתיים ואנטי-ציונים וניצול כספי האנשים העולים‏‏העולים{{הערה|{{דעת|אילה נדיבי|daat/hungary/document/nedivi/e-2.htm|המשרד הארץ ישראלי בבודאפשט בשנים 1943–1944 - ה. עליית ותיקים}}}}. עלו אף טענות כי לא סייע לעליית ילדים מאזורים שונים שהיו בכיבוש [[נאצי]]‏‏‏‏{{הערה|{{דעת|אילה נדיבי|daat/hungary/document/nedivi/d-2.htm|המשרד הארץ ישראלי בבודאפשט בשנים 1943–1944 - ד. חידוש העליה - עליית שתי קבוצות נוער}}}}.
 
==הכיבוש הנאצי==
שורה 65:
 
קראוס [[העלייה ההמונית|עלה לישראל]] בשנת [[1952]], ונפטר ב[[ירושלים]] ב-[[1986]] מבלי שפעילות ההצלה שלו זכתה להכרה.
יש המסבירים את ההתעלמות מצד ישראל הרשמית נוכח מפעל ההצלה של קראוס בזכותו ניצלו חייהם של עשרות אלפי יהודים בכך שלא היה איש מפא"י, כפי שכתב הסנגור [[שמואל תמיר]] בספרו ה[[אוטוביוגרפיה|אוטוביוגרפי]] [[בן הארץ הזאת]]: "נציג הסוכנות בהונגריה ומנהל המשרד הארץ-ישראלי עשה פעולה חשובה ביותר, שאף צוינה לשבח בשני דו"חות של הסוכנות ואיש אינו יודע על כך דבר... למרות שהסוכנות והמוסדות הציונים היו רשאים להתברך בפעולה זו, הייתה סביבה מעין דממה שאי אפשר היה להסביר אותה אלא בכך שקראוס לא היה נאמנה של מפלגת השלטון בארץ ישראל, מפא"י, אלא איש [[המזרחי]], ללא קשרים פוליטיים חשובים וללא יחסי ציבור." לעומת זאת בן בריתו של תמיר, [[אורי אבנרי]] כלל לא זכר את קראוס בראיון לאחר שנים‏‏שנים{{הערה|{{גלובס|דוד שליט|האיש שכן היה שם|1000200540|11 באפריל 2007}}}}.
 
באוגוסט 2015, נקרא רחוב על שמו ב[[ירושלים]], בשכונת [[פסגת זאב]], בטקס חגיגי בהשתתפות ראש העיר, [[ניר ברקת]], מפקד [[חיל האוויר]], [[אליעזר שקדי]] (אביו היה אחד מהניצולים בבית הזכוכית), וההיסטוריונית שחקרה לעומק את מפעלו של קראוס, ד"ר [[אילה נדיבי]]{{הערה | {{ynet|ynet|רחוב ייקרא בי-ם ע"ש יהודי שהציל רבבות בשואה|4693817|24 באוגוסט 2015|}} }}.
שורה 72:
* {{דעת|אילה נדיבי|daat/hungary/document/nedivi/shaar-2.htm#tohen|המשרד הארץ ישראלי בבודאפשט בשנים 1943–1944, אוניברסיטת חיפה, אפריל 1998}}
* {{דעת|משה קראוס|daat/hungary/document/58.htm|בגלוי ובמחתרת, תל אביב: הוצאת מורשת ובית העדות: תשנ"ב 1992 – כולל תמונתו של קראוס}}
* ‏‏{{גלובס|דוד שליט|האיש שכן היה שם|1000200540|11 באפריל 2007}}
* {{ישראל היום|[[אמילי עמרוסי]]|רשימת קראוס|176839|25 באפריל 2014}}
* [http://zachor.michlalah.edu/manhigim/manhigim_t.asp?num=30&chug=manhigim&color=144B5B משה קראוס באתר 'זכור']