הברונים השודדים – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הסרת תו כיווניות
שורה 6:
הכינוי הוחל תחילה בעיקר על יזמים ואנשי עסקים שהיו קשורים בבניית פסי רכבת ברחבי ארצות הברית, מימנו את הבנייה, סיפקו את החומרים לה או עשו שימוש ברכבות כדי להעביר מטענים. כך נכללו בכינוי אנדרו קרנגי, שהיה איל [[פלדה]] ורכבות, [[ג'ון ד. רוקפלר]], שהיה היזם החשוב ביותר בתעשיית הנפט בארצות הברית במאה ה-19, איל הרכבות [[קורנליוס ואנדרבילט]], [[לילנד סטנפורד]], שהיה סנטור ובעל חברת רכבות, [[ג'יימס ג'. היל]], בעליו של קו [[גרייט נורת'רן]], [[ג'יימס ביוקנן דיוק]], מייסד "[[חברת הטבק האמריקנית]]" ומאוחר יותר גם הבנקאי הנודע [[ג'יי. פי. מורגן]].
 
[[ויליאם הנרי ואנדרבילט]] היה אחד הדוברים הבוטים ביותר של הלך הרוח של "הברונים השודדים". בתגובה לטענה שהמונופוליזם, בשל חוסר התחרותיות, מונע מן הציבור שירות איכותי הגיב במשפט "הרכבות לא מנוהלות לשם טובת "הציבור היקר" -- אלו הם הבלים -- הן נבנו על ידי משקיעים שמצפים לקבל את מירב התשואה." הוא אף הרחיב ואמר שכמנהל חברת רכבות אין לו כל עניין בביטחונם של נוסעיו או בנוחותם. (נאמר בראיון ל-''Chicago Daily News'' ב-[[9 באוקטובר]] [[1882]]){{הערה|1=ראו [http://books.google.co.il/books?id=hV2vXZNVhQ4C&lpg=PA306&ots=MMcpsr0LqW&dq=The%20railroads%20are%20not%20run%20for%20the%20benefit%20of%20the%20dear%20public&pg=PA306#v=onepage&q=The%20railroads%20are%20not%20run%20for%20the%20benefit%20of%20the%20dear%20public&f=false 100 Minds That Made the Market מאת Kenneth L. Fisher‏Fisher] עמוד 306}}.
 
היחס לברונים השודדים, שתחילה הייתה בו בעיקר הערכה לתנופה היזמית הבוטה שלהם, נמסך בהדרגה גם בהסתייגות. בעלי עסקים שדרכם צלחה פחות רחשו איבה לאלו שהצליחו יותר, ונוהגם של אחרים עורר איבה. לילנד סטנפורד, לדוגמה, היה מושל וסנטור לשעבר מקליפורניה, שניצל את קשריו הפוליטיים כדי להביא את קליפורניה לחוקק חוקים שאסרו על תחרות עם חברת הרכבות שלו{{הערה|Burton W. Folsom Jr., ''Entrepreneurs vs. the State: A New Look at the Rise of Big Business in America, 1840 — 1920'' (Herndon, VA: Young America's Foundation, 1987), עמ' 22.}} וכך הצליח לגרוף רווחים עצומים. גורם אחר לאיבה שהחלה מתעוררת כלפי הברונים השודדים היה הניצול הבוטה שלהם את ה[[סובסידיה|סובסידיות]] הממשלתיות ואת אדמות החינם שהוענקו לחברות הרכבות. רעיון התמיכה הממשלתית ביזמים, כדי לעודד "שיפורים פנימיים" היה אחד מסעיפי המצע הבולטים של [[המפלגה הרפובליקנית]], מפלגתו של [[אברהם לינקולן|לינקולן]] והתומכת המסורתית בממשלה 'גדולה', ששלטה בארצות הברית משך שנים רבות אחרי מלחמת האזרחים. הניצול הבוטה של הסובסידיות, כמו זה שביצע [[ג'יי קוק]] בחברת [[נורת'רן פסיפיק]] פושטת הרגל, היה גורם נוסף שהעצים את הראייה של "הברונים השודדים" באור שלילי.