חנון הספן – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
מ תקלדה, קישורים פנימיים, ויקישיתוף בשורה
שורה 1:
[[קובץ:Hannon map-fr.svg|ממוזער|200px|מסעו של חנון]]
'''חנון''' או '''חנו הספן''' מלך ב[[קרתגו]] בין השנים 480-440 לפנה"ס בהחזיקו בתואר חנו ה-2 מלך קרתגו. בתפקידו כמלך היה מוגבל בכוחו שהלך ונחלש בתהליך הפיכתה של קרתגו ל[[רפובליקה]] [[אוליגרכיה|אוליגרכית]]. עם זאת עיקר פרסומו נובע מ[[מסע חקר ימי]] ראשון מסוגו שערך סביב חופי צפון [[מערב אפריקה]] בסביבות 500 לפנה"ס. את מסעו תיעד בספר מסוג [[פריפלוס]].
 
==אטימולוגיה==
שורה 10:
הוגאן מציין את ביקורו של חנון ב[[מוגדור]], בה ה[[פיניקים]] ייסדו תעשייה של ייצור [[צבע]] מחלזונות ימיים שנמצאו במימי ה[[האוקיינוס האטלנטי|אוקיינוס האטלנטי]]. הפיניקים התמחו בייצור צבע ה[[ארגמן]] ששימש לצביעת בדים מחלזון ה-MUREX, בדים אלה נחשבו ליוקרתיים והיו מוצר סחר מרכזי של הפיניקים במשך מאות שנים. אולם ניצול יתר של ה-MUREX גרם להיעלמותו מהחופים המזרחיים של הים התיכון מה שדרבן את הפיניקים לצאת למסעות מרוחקים על מנת לחפש מקורות חדשים לייצור הצבע.
 
אולם המטרה המרכזית של המסע הייתה קרוב לוודאי מכרות ה[[זהב]] העשירים שהתקיימו באזור נהר ה[[ניז'ר (נהר)|ניז'ר]] העליון בעומק היבשת. הואיל והפיניקים התקשו להגיע ישירות אל המכרות באופן יבשתי שאז הם היו נאלצים לחצות את מדבר הסהרה במסע יבשתי מפרך, הם בחרו להגיע דרך הים לחוף הזהב שבאפריקה המערבית היכןדרך ששוכנת כיום המושבהאזור [[ריוסהרה דה אורוהמערבית]] של ימינו. שם התנהל שכר חליפין בין הפיניקים לשיירות של כושיםילידים שהביאו את הזהב מהמכרות בצורת אבקה או מטילים. על החוף התנהל מיקח וממכר שבסופו המירו הפיניקים מוצרים כגון כדים זולים, תכשיטי זכוכית ובדים צבעוניים במתכת היקרה.
 
במסעו נתקל חנון ב[[ילידים|שבטים ילידיים]] שונים בהם התקבל באופנים שונים.
שורה 17:
 
==ניתוח המסע על ידי חוקרים מודרניים==
מספר חוקרים מודרניים התייחסו למסעו של חנו הנווט. ויליאם סמית גורס כי הצי הפיניקי כלל כ30כ-30,000 אנשי צוות ומתיישבים, ושמטרתו המרכזית הייתה ייסוד של מושבות קרתגניות או להקים מחדש ערים פיניקיות שננטשו.
 
הארדן מציין כי יש קונצנזוס כללי שהמשלחת הגיעה לפחות עד [[סנגל]], וייתכן כי היא הגיעה אף ל[[גמביה]]. עם זאת הוא מציין כי יש חוסר הסכמה מובהק בין החוקרים לגבי המקום המרוחק ביותר אליו הגיעו מסעו של חנו: [[סיירה ליאון]], [[קמרון]] או [[גבון]]. הארדן מציין את תיאורו של [[הר קמרון]], הר געשי בגובה של 4,040 מ' שתואם את תיאורו של חנו. וורמינגטון לעומתו מעדיף את [[הר קאקולימה]] בגובה של 890 מ' כנקודה המרוחקת ביותר אליה הגיעה חנו, משום שהוא גורס כי הר קמרון נמצא בנקודה רחוקה מידי.
שורה 30:
==קישורים חיצוניים==
<div class="mw-content-ltr">
*{{ויקישיתוף בשורה}}
* "Hanno" in: [http://www.livius.org/ha-hd/hanno/hanno03.html Livius.org]. Retrieved 2013-05-18.
* "The voyage of Hanno" in: [http://www.metrum.org/mapping/hanno.htm metrum.org]. Retrieved 2013-05-18.