פתיחת התפריט הראשי

שינויים

נוספו 64 בתים ,  לפני 3 שנים
את שעון השמש הקבוע בחזית בית הכנסת הגר"א בנה השען משה שפירא, יהודי חרדי, שרכש את ידיעותיו בתחום זה תוך עיון במקורות [[חז"ל]], בספרי [[הגר"א]] ובתצפיות וניסויים. הוא התקין כמה שעוני שמש בירושלים, מהם שרדו שניים: הראשון בשערי חסד והשני בבית הכנסת [[זהרי חמה]] מול [[שוק מחנה יהודה]]. כמו כן עיצב שלושה שעוני שמש מיוחדים ב"שיטת הנקודה" והם קבועים על חזיתו של בית הכנסת הגדול ב[[פתח תקוה]]. מוט מתכת קטן ובראשו חור מותקן מעל כל שעון שדרכו עוברת קרן שמש ומאירה את הסימן החרוט על לוח השעון. אחד מהשעונים מראה את שעת השקיעה והזריחה וכן את שעת הצהריים בפתח תקוה בארבע עונות השנה. השעון השני מראה את השעה בירושלים והשעון השלישי מראה את שעת [[גריניץ']]. בשנות ה-30 פנו אליו [[אסלאם|מוסלמים]] בירושלים בבקשה להתקין עבורם שעון שמש ב[[הר הבית]], כדי ליישב סכסוך ארוך בדבר זמני התפילה הנכונים. למרות סכום הכסף העצום שהוצע לו, סירב שפירא לעלות למקום המקודש, וכך גם כשהחל לקבל איומים על חייו. לאחר שהתייעץ עם הרב [[יוסף חיים זוננפלד]], ארז הרב משה את מיטלטליו ונס עם משפחתו ל[[פתח תקווה]]. כל ימיו לא העז לשוב לירושלים, ולבסוף נפטר ונקבר בפתח תקווה.
 
===הרב אפרים שמואל לרנר-פפרמן החזן===
הרב [[אפרים שמואל לרנר|אפרים שמואל לרנר-פפרמן]] היה בין הפעילים הבולטים ביותר להקמת בית כנסת הגר"א, ומאוחר יותר - לבניית הקומה השנייה בו. הוא שימש כ[[שליח ציבור|שליח הציבור]] הקבוע וכקורא בתורה ב'שטיבל שלו', שהוא החדר הצפוני במבנה בית הכנסת, בו התפללו בין היתר גם הרב חרל"פ הרב הראשון של השכונה, הרב [[שלמה זלמן אוירבך]], וכן הדרשן המפורסם של שערי חסד, הרב [[שלום שבדרון]]. ב[[שנות ה-60]], כאשר החל להיבנות בית החולים [[מרכז רפואי הדסה|הדסה]] ב[[עין כרם]], פנו מנהליו לבתי כנסת ותיקים בירושלים והציעו למתפללים ריצוף חדש ונקי לבתי תפילתם, תמורת אריחי האבן העתיקים. רבים נעתרו לבקשה, שכן האבנים יועדו לריצוף רחבת הכניסה לבית החולים. גם [[גבאי]] בית כנסת 'הגר"א' בשערי חסד ניאותו למסור את האבנים העתיקות והשבורות, במיוחד לאחר שהוצע תמורתם חינם ריצוף חדש. אך הרב לרנר-פפרמן סירב שיידעושייגעו ב'שטיבל שלו', בטענה כי "אסור לעקור את המרצפות הספוגות בדמעות השנים, ולשים במקומן בלאטות מלאכותיות." עד היום ניתן להבחין בין הריצוף המודרני שבכל חדרי השטיבלך, ובין הריצוף הירושלמי הישן ב'שטיבל' הצפוני, אליו ניתן להציץ מרחבת בור המים שבחצר.
 
===חיים האופה===