הרמן הסה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Iradbenisaak (שיחה | תרומות)
←‏קורות חייו: עריכה, ניסוח
Iradbenisaak (שיחה | תרומות)
שורה 13:
במהלך שנות [[מלחמת העולם הראשונה]] ביקר את ה[[לאומנות]] והתוקפנות שהתפשטו ב[[אירופה]] ופעל למען אסירי מלחמה - פעולות שהצמידו לו את הכינוי "הבוגד" בקרב גרמנים רבים באותה תקופה.
 
ב-[[1919]] הוציא לאור את הספררומן ההתבגרות '''[[דמיאן]]''' תחת שם העט אמיל סינקלייר (שהוא גם שמו של המספר בספר). הספר היווה פריצת דרך עבורו, ורבים היללוהו (לרבות [[תומאס מאן]]). באותה שנה עזב את משפחתו ועבר להתגורר בדרום שווייץ. באותה תקופה כתב גם את '''סידהרתא''', שיצא לאור ב-[[1922]]. באותה שנה הוציא לאור גם ספר אגדות שעוד לא תורגם לעברית, שאותו הקדיש לרות ונגר (Ruth Wenger). הסה הכיר את ונגר ב-1919, עזב את משפחתו למענה והתחתן איתה ב-[[1924]], אך התגרש ממנה לאחר חודשים ספורים בלבד. בזמן זה הוא כתב את אחד הספרים המוכרים ביותר שלו, '''[[זאב הערבה]] (Der Steppenwolf)''' (שמו של הספר היה ההשראה ללהקה ה[[ארצות הברית|אמריקאית]] בעלת אותו השם, שהתפרסמה עם הלהיט born to be wild וכן לשמו של [[פרוטגוניסט]] [[סרט קולנוע|הסרט]] '''[[השיחה]]''' ב[[במאי קולנוע|בימויו]] של [[פרנסיס פורד קופולה]] ב-[[1972]]). ב-[[1931]] התחתן הסה עם נינון דולבין (Ninon Dolbin), [[יהודים|יהודיה]] אשר עמה התכתב מאז [[1909]] (בהיותה בת 14 בלבד), לאחר ששלחה לו מכתב.
 
הרמן הסה התנגד בחריפות ל[[נאציזם|נאצים]] וכתב ודיבר רבות בגנותם. ב-[[1941]], בהדפסה מחודשת של '''[[נרקיס וגולדמונד]]''' (שראה אור במקור ב-[[1930]]), סירב בחריפות לערוך מחדש קטעים העוסקים ב[[אנטישמיות]] וב-[[1943]] הוחרם על ידי [[גרמניה הנאצית]]. ב-1943 הוציא לאור בשווייץ את יצירת המופת שלו '''[[משחק חרוזי הפנינים]]''', לאחר שהספר נפסל לפרסום על ידי הנאצים ב-[[1942]]. בתום [[מלחמת העולם השנייה]], בשנת [[1946]], בגיל 69, זכה הרמן הסה ב[[פרס נובל לספרות]]. לאחר זכייה זו לא כתב עוד ספרים אלא רק [[שירה|שיר]]ים ו[[מסה (חיבור עיוני)|מאמרים]].