חסידות שפיקוב – הבדלי גרסאות

(ביטול גרסה 19081000 של 2.53.167.230 (שיחה))
את מקומו מילא בנו רבי מרדכי טברסקי חתנו של דודו זקנו [[יוחנן טברסקי (רחמסטריווקה)|רבי יוחנן]] מ[[חסידות רחמסטריווקא|רחמסטריווקא]]. נפטר בניסן [[תרע"ד]]. בניו היו רבי [[יצחק נחום טברסקי|יצחק נחום]], חתנו של רבי [[ישכר דב רוקח (הזקן)|ישכר דב]] מ[[חסידות בעלז|בעלז]] ורבי משה דוד חתנו של רבי שלמה זלמינא מ[[חסידות רשקוב|רשקוב]]. אחד מחתניו היה רבי מנחם נחום מ[[חסידות טריסק|טריסק ורשה]].
 
את מקומו מילא חתנו רבי שלום יוסף פרידמן ([[תרל"ז]] - [[י"ד באדר]] [[תר"פ]]), בנו של רבי דוד פרידמן, בנו של רבי [[יצחק מבוהוש]]. רבי שלום יוסף השתייך ל[[חסידות רוז'ין]], שדרכה שונה מחסידות שפיקוב שמוצאה מ[[חסידות צ'רנוביל|שושלת צ'רנוביל]]. לאחר [[מלחמת העולם הראשונה]], בה נמלטו כל אדמו"רי רוז'ין ל[[וינה|ווינה]] ו[[פולין]], נשאר האדמו"ר היחידי מבית רוז'ין ברחבי רוסיה, וחסידי רוז'ין הרוסיים נהיו לחסידיו, בהם אף זקנים שהיו אצל אבי השושלת רבי [[ישראל מרוז'ין]]. בשנת תר"פ התפרצה מגפת [[טיפוס הבטן|טיפוס]] באזור, אשתו נפטרה בחודש שבט והוא נפטר בחודש אדר. כמו כן בנו הבחור ישראל נפטר באותה שנה ונקבר ליד אביו.
 
בניו הנותרים של רבי שלום יוסף היו [[דוד פרידמן (פלוישט)|רבי דוד]] ו[[יצחק פרידמן (בוהוש, השני)|רבי יצחק]]. רבי דוד הוצרך להמלט משפיקוב עקב רדיפות השלטונות, ואחיו הצעיר, רבי יצחק ([[כ"ו באייר]] [[תרס"ג]], [[1903]] - [[י"ד באב]] [[תשנ"ב]], [[1992]]), שהיה בחור בן 17, הוכתר לאדמו"ר כממלא מקום אביו. לאחר מספר חודשים אף הוא הוצרך להמלט, וחזר ל[[בוהוש]], שם נישא לנכדתו של האדמו"ר, יוכבד פייגא בת רבי [[מנחם מנדל פרידמן]] (אחיו של אביו), חתן רבי [[ישראל שלום יוסף פרידמן]] (דודו זקנו). בהמשך כיהן באדמו"רות שפיקוב ב[[בוקרשט]], ולאחר פטירת חותנו, קיבל גם את אדמו"רות בוהוש. לאחר המלחמה השתמש בשתי השמות, אך עם השנים נשאר שמו כאדמו"ר מבוהוש בלבד, וכך נכחד שם חסידות שפיקוב.
 
בשנת [[ה'תשע"ה]] פתח נצר לאדמו"רי שפיקוב, הרב יחיאל יהושע רבינוביץ בן רבי דוד ירחמיאל צבי רבינוביץ האדמו"ר [[חסידות ביאלא|מביאלא רמת אהרן]] שהוא חתן חתנו של רבי יצחק מבוהוש-שפיקוב, פתח בשנת [[תשע"ה]] בית מדרש ב[[אנטוורפן|באנטוורפן]] על שםבשם "שפיקוב".
{{חסידויות}}
{{מיון רגיל:שפיקוב, חסידות}}
משתמש אלמוני