פתיחת התפריט הראשי

שינויים

הוסרו 779 בתים, לפני שנתיים
מ
 
===ירושה על פי דין===
אדם שנפטר ולא הותיר צוואה חוקית, היורשים נקבעים לפי הוראות חוק הירושה. היורשים על פי הדין עשויים להיות בני הזוג, קרובי משפחתו של המוריש (עד להורי הוריו וצאצאיהם) או המדינה.
 
חלקו של בן הזוג בירושה תלוי בקיומם של קרובי משפחה. אם - אין כאלה או - ישנם רק צאצאים של הורי ההורים של המוריש, בן הזוג יורש הכל. אם ישנם הורי הורים או אחים וצאצאיהם, הוא יורש שני שלישים של הרכוש (ובתנאים מסוימים - את כל דירת המגורים של הזוג). אם ישנם צאצאים של המוריש או הוריו, בן הזוג זכאי למחצית הירושה. בן זוג לפי החוק - הוא בן זוג נשוי, אך החוק גם קובע כי - ידועים בציבור של מורישים שלא היו נשואים ושאינם נשואים בעצמם - יהיו זכאים לירושה כאילו היו בני זוג.
מקרה מיוחד הוא [[אימוץ]]. החוק קובע שמאומץ וצאצאיו יורש את מאמצו כאילו היה ילדו, והמאומץ אף יורש את קרובי המאמץ, ולהפך.{{הערה|1=ס' 16(ב) לחוק הירושה.}} המאומץ וצאצאיו יורשים את קרוביו הביולוגיים אך אלה אינם יורשים אותם.
 
אימוץ לעניין סעיף 16 לחוק הירושה הוא אך ורק אימוץ פורמלי רשמי, לא מספיק אימוץ בפועל, מצוינות המילים "אומץ כדין" בסעיף.
 
דרישת האימוץ הפורמלי עלתה בפסיקה הישראלית בפס"ד יהוד[1]{{הערה|ע"א 8030/96 '''לאה יהוד''' נ' '''ישראל יהוד''', נב (5) 865 (1999)}}, משפחה שעלתה מתימן, סבא וסבתא שאימצו את הנכדים מהילד שנפטר. הנכדים נרשמו כילדים שלהם רק במרשם האוכלוסין (לא כנכדים).
 
ההלכה היא שכל עוד לא הושלם הליך של אימוץ הכולל צו אימוץ פורמלי הדבר לא נחשב כירושה.
ההלכה היא שכל עוד לא הושלם הליך של אימוץ הכולל צו אימוץ פורמלי הדבר לא נחשב כירושה.                                                                                                                               
 
מקרה נוסף הוא תרומת ביצית. אין קשר משפטי בין תורמת הביצית לבין הילד/ה (חוץ מנישואין וגירושין) ולכן הילדים לא ירשו, אותה אלא את מקבלת התרומה : היא ה"אם המשפטית" ולכן יירשו אותה בלבד לפי חוק תרומת ביציות[2]{{הערה|חוק תרומת ביציות, תש"ע – 2010}}.
 
לעניין פונדקאות, לנושאת העובר אין קשר משפטי ליילוד, גם לא לעניין הירושה, ולכן כעניין מעשי ההורים המשפטיים לכל דבר ועניין הם ההורים המיועדים, לפי חוק הסכמים לנשיאת עוברים[3]{{הערה|חוק הסכמים לנשיאת עוברים (אישור הסכם ומעמד היילוד), תשנ"ו – 1996}}.
 
באין קרובים או בן זוג לנפטר, תירש אותו המדינה. על פי הוראות החוק הירושה תשמש למטרות חינוך, מדע, בריאות וסעד.
 
למדינה סמכות להחליט כי היא מוותרת על הרכוש ומעבירה את הירושה לאדם אשר דאג לנפטר טרם מותו, לבן משפחתו של המצווה או בן זוג שלא זכאי לירושה וכן, לאדם שהנפטר טיפל בו.
 
הערות שוליים -
 
[1] ע"א 8030/96 '''לאה יהוד''' נ' '''ישראל יהוד''', נב (5) 865 (1999).
 
[2] חוק תרומת ביציות, תש"ע – 2010.
 
[3] חוק הסכמים לנשיאת עוברים (אישור הסכם ומעמד היילוד), תשנ"ו – 1996.
 
===ירושה על-פי צוואה===