פרשת ארטן – הבדלי גרסאות

הוסרו 3 בתים ,  לפני 5 שנים
מ
הסרת תו כיווניות
אין תקציר עריכה
מ (הסרת תו כיווניות)
האב ניסה להיעזר בשלטונות הפולניים כדי לחלץ את בתו מהמנזר, ואף נפגש עם הקיסר [[פרנץ יוזף]] בניסיון להיעזר בסמכותו, ללא הצלחה.
 
הפרשה העסיקה רבות את העיתונות היהודית של התקופה, והכינוי "מקרה ארטן" (או "מעשה ארטן") הפך שם כללי לציון מקרים של בנות יהודיות הנחטפות מבית הוריהן או מתנצרות.{{הערה|ראו {{המגיד||נפוּצות יהודה: קראקא|1900/11/29|00701}}.}} מעל דפי העיתונים תלו רבים מקרה זה ודומיו בחינוך לקוי או חסר של הבנות היהודיות, ובפרט אצל ה[[חרדים]].{{הערה|ראו לדוגמה: {{המגיד|[[שמעון ‏מנחםמנחם לזר]]|יקר מזולל (ע"ד הבנות הבוגדות)|1900/03/01|00400}}; {{המגיד||משפט הילזנר|1900/11/22|00300}}.}} הפרשת עוררה פולמוס לגבי החינוך הפולני הרחב שאותו קיבלו הבנות היהודיות, לעומת החינוך התורני הדל בגלל האיסור ללמד בנות תורה. בכך היא תרמה להקמת בתי הספר של "[[בית יעקב]]" בראשות [[שרה שנירר]].
 
לקראת סוף חייה נפגשה מיכלינה באקראי בבני משפחתה שחיו ב[[ישראל]], וחזרה במידה מסוימת למשפחתה וליהדות. נפטרה בשנת [[1969]].