הבדלים בין גרסאות בדף "רצח הלורד מוין"

מ
הסרת תו כיווניות
(מיותר)
מ (הסרת תו כיווניות)
מאז הרצח קיימת מחלוקת לגבי הצדק והחכמה שבבחירה להתנקש בלורד מוין. מצדיקי הרצח מצביעים על פעולות שונות של הלורד מוין שהיו עוינות במיוחד כלפי המפעל הציוני. לטענתם, הלורד מוין, בתפקידו כנציב הבריטי הממונה על המזרח התיכון, פעל במלוא כוחו למנוע כניסת יהודים לארץ ישראל.
 
כן מעמידים לחובתו את העובדה שבשנת [[1941]] דחה הלורד מוין את בקשותיהם של [[חיים ויצמן|ויצמן]] ו[[דוד בן-גוריון|בן-גוריון]] להקים את ה[[אוגדה|דיוויזיה]] היהודית, שהובטחה לוויצמן על ידי צ'רצ'יל. לפי הוראותיו של מוין, התערב הציר הבריטי ב[[טורקיה]] אצל השלטונות הטורקיים ודרש לגרש את אוניית המעפילים [[סטרומה]] למימי [[הים השחור]], מקום שבו טובעה על אנשיה ב[[טורפדו]] סובייטי ב-[[24 בפברואר]] [[1942]]. ההיסטוריון [[ברנרד וסרשטיין]] ציין, בשנת 1982, כי "חשדות לח"י, שהוא מילא תפקיד אישי מכריע בהחלטות שהובילו לטביעת 'סטרומה' בפברואר 1942, מתאמתות, יש לומר, בכתוב בתיקים הרשמיים שבארכיונים, שעתה הם בני-השגה. למעשה, בשלב המכריע של הטיפול הרשמי בפרשת 'סטרומה' הייתה זו התערבותו האישית של מוין שהיטתה את הכף נגד כל הקלה במדיניות הבריטית לטובת הפליטים שעל סיפון האניה".{{הערה|שם=Wasserstein|1=‏ברנרדברנרד וסרשטיין, [http://lib.toldot.cet.ac.il/pages/item.asp?item=17985 אור חדש על רצח הלורד מוין], '''[[זמנים]]''', 1982.}} באותה שנה נאם ב{{ה|פרלמנט הבריטי}} ואמר כי את יהודי [[אירופה]] יש ליישב במקומות מבודדים וב[[מדגסקר]].
 
הלורד מוין נחשד כי סיכל בשנת [[1944]] את שליחותו של [[יואל ברנד]], שנשלח על ידי ה[[נאצים]] להציע לבריטים לקנות את חיי שארית יהודי הונגריה בתמורה לציוד צבאי ומשאיות (עסקה שכונתה "[[סחורה תמורת דם]]") ושלח את ברנד למעצר. ברנד טען כי שמע בריטי אומר "מה אעשה במיליון יהודים?" ולאחר שהבריטי עזב אמר לו איש צבא כי היה זה הלורד מוין.{{הערה|{{דבר||"מה אעשה במיליון יהודים?" שאל לורד מוין את יואל ברנד|1954/04/04|00204}}}} ב-[[1956]] טען ברנד כי ייתכן ולא היה זה הלורד מוין שאמר את הדברים אחרי הכל אלא פוליטיקאי בריטי אחר. מספר שנים מאוחר יותר, בעת שהעיד ב[[משפט אייכמן]], חזר בו ושוב טען כי היה זה הלורד מוין שאמר זאת. ההיסטוריונים כיום חלוקים בדעותיהם לגבי העובדה הזו וחלקם סבורים ששניהם מעולם לא נפגשו.
לעומת זאת, וסרשטיין העריך את יחסו של הלורד מוין לציונות כך:
 
:{{ציטוטון|הוא לא היה תומך נלהב בציונות כדוגמת צ'רצ'יל או אֶמֶרי, אך, מצד שני, לא היה בשום אופן מתנגד החלטי לציונות. הוא האמין כי הציונות לבדה לא תוכל לתת פתרון מלא לבעיה היהודית; יש, לדעתו, צורך למצוא טריטוריה להתיישבות של יהודים במקום אחר, אם כי הוא לא הבהיר היכן היא תימצא; הוא לא התנגד עקרונית להקמת מדינה יהודית בארץ-ישראל; בתקופת המלחמה יהיה צורך להשאיר את מדיניות "הספר הלבן" על כנה, אך לאחר המלחמה יש להקים מדינה יהודית בארץ-ישראל מחולקת ולפייס את הערבים בחיבור השטחים הערביים של ארץ-ישראל לפדרציה ערבית רחבה יותר.‏‏{{הערה|שם=Wasserstein}}}}
 
בעקבות עובדות שנחשפו בשנים שלאחר מכן, עלתה סברה כי בדעותיו של הלורד מוין חל מפנה בתקופה שלפני ההתנקשות, והוא החל לתמוך בתוכנית החלוקה ובהקמת מדינה יהודית בארץ ישראל, בניגוד למדיניות של [[משרד המושבות]].{{הערה|שם=Wasserstein}}