עתוננו – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ בוט: החלפת טקסט אוטומטית (-\| *כתובית *= +|כיתוב=) |
מ הסרת תו כיווניות |
||
שורה 37:
בשנת תרצ"ג, במקביל למעבר המערכת לתל אביב, נוסף מאותו בית עיתון המיועד לילדים קטנים יותר, "[[עתוננו לקטנים]]" שראה אור משך חמש שנים. "עתוננו לקטנים" יצא בגליונות קצרים יותר, בפורמט קטן יותר וכמה מגליונותיו הודפסו בדיו צבעוני. תכניו היו מותאמים לקוראים צעירים במיוחד, והיו בו בעיקר סיפורים ורק מיעוט קטן של חומרי מערכת. בניגוד ל"עתוננו" הבוגר, הופיעו ב"עתוננו לקטנים" גם סיפורים מאויירים ואפילו [[קומיקס]], מהקומיקס הראשונים שהופיעו בעברית, בהם "מאורעות דובון הקטן", "דובון, נבחן והגמד הרשע"{{הערה|שם=דובון|במקור: של Mary Tourtel}}).
"עתוננו" היה יוצא דופן בנוף עיתוני הילדים בכך שלא יצא בחסותם של אף עיתון או מפלגה. המימון לעיתון הושג באמצעות מכירת מינויים ופרסומות, לחברות כגון שוקולד "[[ליבר]]", "[[עסיס]]" ו"[[תנובה]]", אגרות חוב של בנק החקלאות "[[אגרובנק]]" ועוד. לפעמים אף נרקמו הסכמים בין מערכת העיתון לחברות המפרסמות: הפרסים על פתרון חידות ותשבצים בעיתון היו מוצרים שפורסמו בעיתון, ולמשך זמן מסוים כל מי שאסף כך וכך תלושים מתוך העיתון היה זכאי לשוקולד "ליבר" במתנה. אבן־שושן העיד על המצב הכלכלי בתחילת דרכו של העיתון: "רצינו שיהיה זה לא רק עיתון לענייני ספרות בלבד, אלא שיהיה גם מקור לענייני ההווה ויספר מהמתרחש בארץ ובעולם. מצבנו היה תמיד דחוק. לא יכולנו אפילו לעמוד בהוצאותיו של גיליון אחד – שתי לא"י – והסופרים ויתרו על שכר־סופרים"
השבועון היה נפוץ מאוד בארץ, אולם הוצאתו לאור פסקה בשנת [[1937]] בעקבות המצב הכלכלי הקשה ומשום שלא הצליח לעמוד בתחרות של "דבר לילדים" ושל "הארץ לילדים"{{הערה|ע"פ ריאיון של נעמי גוטקינד עם אבן שושן}}.
| |||