הישגים אקדמיים – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הסרת תו כיווניות |
|||
שורה 20:
זאת משום שגם היכולת וגם המאמץ הם גורמים חשובים המשפיעים על ההישגים האקדמיים. כלומר, אנשים בעלי יכולת [[הכרה|קוגניטיבית]] גבוהה ואנשים שעובדים קשה ויש להם יכולת [[ארגון (פעולה)|התארגנות]] טובה, נוטים לתפקד טוב יותר במוסדות חינוכיים{{הערה|שם=המוח הרעב}}.
היבט נוסף בעל השפעה על ההישגים האקדמיים הוא ה[[סקרנות]], אשר מובילה ל"מוח רעב"{{הערה|שם=המוח הרעב}}. סקרנות זו היא ביטוי ל[[צורך]] של האדם [[ידיעה|לדעת]] ולהבין{{הערה|שם=לדעת|Maslow, A. H. (1963). The need to know and the fear of knowing. The Journal of General Psychology, 68(1), 111-125.
הסקרנות טבועה באדם מהילדות.
בגיל הרך [[ינקות|הפעוטות]] חוקרים את סביבתם הפיזית והאנושית מכוח הסקרנות ומיצר הפעילות הטבועים בהם. ככל שההתנהגות הזאת מביאה להם סיפוק רב יותר כך גוברת [[הנעה|נכונותם]] להתנסות בניסיונות נוספים. במובן הזה ההתנהגות החקרנית מחזקת את עצמה{{הערה|שם=הגיונות|צבי לם (1973). ההגיונות הסותרים בהוראה: מבוא לדידקטיקה. רעננה: ספרית פועלים.}}.
| |||