ולדימיר קפן – הבדלי גרסאות

|תאריך לידה=[[25 בספטמבר]] [[1846]]

|תאריך פטירה=[[22 ביוני]] [[1940]]

|כיתוב=

|תרומות עיקריות=פיתח את '''[[שיטת קפן]]''' לסיווג [[אקלים|אקלימים]].

|פרסים והנצחה=

|הערות=

}}

'''ולדימיר פטר קֶפֶּן''' (ב[[גרמנית]]: '''Wladimir Peter Köppen''';{{כ}} [[25 בספטמבר]] [[1846]] – [[22 ביוני]] [[1940]]) היה [[מטאורולוגיה|מטאורולוג]], [[קלימטולוגיה|קלימטולוג]] ו[[בוטניקה|בוטנאי]] [[גרמניה|גרמני]]. פיתח את '''[[שיטת קפן]]''' לסיווג [[אקלים|אקלימים]], שבה משתמשים (עם שינויים ותוספות) גם בימינו.

==חייו==

אף שהוריו של קפן היו גרמנים, הוא נולד ב[[סנקט פטרבורג]], [[עיר בירה|בירת]] [[האימפריה הרוסית]], ולמד בבית הספר ב[[חצי אי|חצי האי]] [[חצי האי קרים|קרים]]. כבר בהיותו בבית הספר נמשך קפן להתבוננות ב[[יחסי הגומלין]] בטבע שבין האקלים לסוג הצמחייה שגדלה בו. מאוחר יותר למד קפן באוניברסיטאות של [[אוניברסיטת היידלברג| היידלברג]] ו[[לייפציג]] ב[[גרמניה]] אותן סיים ב-[[1870]]. עבודת הגמר שלו דנה בהשפעת ה[[טמפרטורה]] על קצב הגידול של [[צמח|הצמחים]].

 

בין [[1872]] ל-[[1873]] הועסק קפן בשירות המטאורולוגי הרוסי. אחר כך שב לגרמניה כדי לנהל את חטיבת ה[[מטאורולוגיה]] הימית שהוקמה כחלק מ[[מצפה כוכבים|מצפה הכוכבים]] של חיל הים הגרמני (Deutsche Seewarte) שבסיסה ב[[המבורג]]. בחטיבה היה קפן אחראי על שירות [[תחזית מזג האוויר]] בחלק הצפון מערבי של [[גרמניה]] והאזורים הימיים הסמוכים. אחרי ארבע שנות שירות יכול היה קפן לעבור לתחום העניין העיקרי שלו – מחקר, והוא עזב את השירות המטאורולוגי.

קפן החל במחקר השיטתי של ה[[אקלים]], ואף ערך ניסיונות עם בלוני מחקר על מנת להשיג מידע מהחלקים הגבוהים של ה[[אטמוספירה]]. ב-[[1884]], הוא פרסם את הגרסה הראשונה של מפת אזורי האקלים שלו שבה שורטטו תחומי הטמפרטורה העונתיים. עבודה זו הובילה לפיתוח [[שיטת קפן]] בשנת [[1900]] לערך, שהוא המשיך ושיפר במשך שארית חייו. הגרסה המלאה של השיטה הופיעה לראשונה ב-[[1918]] ואחרי כמה שיפורים, פורסמה הגרסה האחרונה ב-[[1936]].

 

 

בסוף ימיו, שיתף קפן פעולה עם הקלימטולוג הגרמני [[רודולף גייגר]] (Rudolf Geiger) בכתיבת הספר בן חמשת הכרכים "המדריך לקלימטולוגיה" (''Handbuch der Klimatologie''). עבודה זו לא הושלמה מעולם, אך כמה חלקים, ששלושה מהם נכתבו בידי קפן, הודפסו. אחרי מותו של קפן ב-[[1940]] ב[[גראץ]], [[אוסטריה]], המשיך גייגר לעבוד על שינויים בשיטת סיווג האקלימים.

 

{{מיון רגיל:קפן, ולדימיר}}