דפוס רוזנקרנץ – הבדלי גרסאות

==היסטוריה==

האחים אברהם צבי (הירש) רוזנקרנץ (ראָזענקראַנץ) (1815–1901),{{הערה|{{ספר בארכיון האינטרנט|[[זלמן רייזן|זלמן רייזען]]|ראָזענקראַנץ אברהם-צבי|nybc200693|בספרו: '''לעקסיקאָן פון דער ייִדישער ליטעראַטור, פּרעסע און פילאָלאָגיע''', מהדורה 2, כרך ד, וילנה: [[בוריס קלצקין|ווילנער פערלאג פון ב. קלעצקין]], תר"ץ 1929, עמודות 182–183|עמוד=100}}; Israel Cohen.‎, ''Vilna'', Philadelphia: Jewish Publication Society of America (''Jewish Communities Series''), 1943, p. 330; [[יעקב שאצקי]], '''קולטור געשיכטע פון דער השכלה אין ליטע: פון די עלטסטע ציַיטן ביז חיבת ציון''', בואנוס איירס: צענטראל-פארבאנד פון פּוילישע יידן אין ארגענטינע ('דאָס פּוילישע יִידנטום'), 1950, [http://archive.org/stream/nybc201042#page/n152/mode/2up עמ' 149], ב[[ארכיון האינטרנט]].}} מנחם מנדל (מענדיל) שריפטזצר (שריפטזעטצער) (1819{{הערה|שם=רייזן, לקסיקון, 182|{{ספר בארכיון האינטרנט|[[זלמן רייזן|זלמן רייזען]]|ראָזענקראַנץ אברהם-צבי|nybc200693|בספרו: '''לעקסיקאָן פון דער ייִדישער ליטעראַטור, פּרעסע און פילאָלאָגיע''', מהדורה 2, כרך ד, וילנה: [[בוריס קלצקין|ווילנער פערלאג פון ב. קלעצקין]], תר"ץ 1929, עמודה 182|עמוד=100}}.}}–1905/{{כ}}1906{{הערה|שם=רייזן, לקסיקון, 182}}) ושאול ציוֹנסוֹן (ציונסאָן) היו בניו של יוסף פֶדֶר (פעדער), סופר הקהל ב[[שטעטל|עיירה]] [[קלצק|קלֶצק]] שב[[מינסק (מחוז)|פלך מינסק]] של [[האימפריה הרוסית]] ([[רוסיה הלבנה]]). כדי להתחמק משירות ב[[צבא האימפריה הרוסית|צבא הצאר]] שינו שלושת הבנים את שם משפחתם, וכל אחד נרשם בעיירה אחרת תחת שם אחר (פרקטיקה לא בלתי שכיחה אז בקרב יהודים, שכן בן יחיד היה פטור ברוסיה מ[[גיוס חובה|שירות צבאי]]).

 

כעבור כמעט ארבעים שנה, ב-[[20 באפריל]] [[1862]] ([[תרכ"ב]]), ביטל ה[[צאר]] [[אלכסנדר השני, קיסר רוסיה|אלכסנדר השני]] את ה[[מונופול]] על הדפסת עברית ב[[האימפריה הרוסית|רוסיה]] (בפרט ל[[פולין הרוסית]]) שהיה בעקבות גזרת [[ניקולאי הראשון, קיסר רוסיה|הצאר ניקולאי]] מ-[[1836]] לשני בתי דפוס – דפוס ראָם בווילנה ו[[דפוס האחים שפירא]] ב[[ז'יטומיר]], ששילמו עבור זכות זו 5,000 [[רובל]] לשנה – והתיר לכל אדם להדפיס עברית בכל מקום ולשלם [[מס]] בסך של 20 רובל לשנה בעד מכונת דפוס ידנית {{גר|Handpresse}} ו-120 רובל בעד מכונת דפוס מהירה {{גר|Schnellpresse}} (המכונה הפופולרית שהמציא [[פרידריך קניג]] כמה עשורים קודם לכן). האחים אברהם צבי רוזנקרנץ, מנדל שריפטזצר ושאול ציונסון הזדרזו לפרוש מעבודתם בדפוס ראָם ולפתוח בית דפוס משל עצמם.