הפנתאון ברומא – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ בוט: החלפת טקסט אוטומטית (-([0-9])-\{\{כ\}\}([0-9]) +\1–\2)
שורה 95:
בשנת 1929, במסגרת [[ההסכמים הלטרניים]] שבין [[בניטו מוסוליני]] ו[[הכס הקדוש]], הפנתאון הוכר כ[[בזיליקה|בזיליקת הפלאטין]] של [[בית סבויה|משפחת סבוי]], בכך חוזק דימויו ה[[שושלת]]י, אשר אפיין אותו עוד מימי הקיסר [[אוגוסטוס]]. בתקופה זו של שלטון מוסוליני, (1922–1943) ביקשו הוא ונציגיו להרוויח מן המוניטין העתיק של המבנה: ארמנדו ברסיני (Armando Brassini) הציע תכנון מחודש לפיאצה דלה רוטונדה, בהשראת סכמות תכנון מתקופתו של [[נפוליאון]] ותכנון מוקדם של הפיאצה ב-1882, לזכר המלך ויטוריו אמנואלה השני.
 
התכנון המחודש כלל פיאצה שקועה מוקפת בפסלים עתיקים ממוזיאוני רומא ובמרכזה פסל להנצחתו של מוסוליני. הפרויקט נעצר בזכות התערבותו של ה[[אדריכל]] וה[[היסטוריון]] גוסטבו ג'ובאניובאנוני (Gustavo Giovannoni), אשר האמין בחשיבות שימורם של הרבדים ההיסטוריים השונים, ונסמך על מסמכי מדיניות [[שימור מבנים|שימור]] רשמיים אשר הדגישו את כיבוד מורשתם העשירה של המונומנטים ו[[גאוגרפיה עירונית ותכנון ערים - מונחים|מרקמי הבינוי]] המקומיים.{{הערה|Tod A. Marder, The Pantheon after antiquity, The Pantheon In Rome-contributions to the conference , Bern, November 9-12, 2006, Bern Studies in History and Philosophy of Science, 2009, p. 150-151}}
 
== אדריכלות ==