ז'ורז' סאנד – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Varda1940 (שיחה | תרומות)
הוספתי פרטים
מ ויקיזציה
שורה 2:
'''אמאנטין-לוסיל-אוֹרוֹר דוּפֵּן''', לימים הברונית דוּדֶבַאן (ב[[צרפתית]]: '''Amantine Aurore Lucile Dupin, baronne Dudevant''';{{כ}} [[5 ביולי]] [[1804]] - [[8 ביוני]] [[1876]]), [[סופרת]] [[צרפתי]]יה ו[[פמיניזם|פמיניסטית]] מוקדמת (עוד בטרם הומצאה המילה), שכתבה בשם העט '''ז'ורז' סאנד''' (George Sand). כתבה [[רומן|רומנים]] רבים, [[אוטוביוגרפיה]] אחת, [[מעשייה|אגדות ילדים]], [[מחזה|מחזות]] לתיאטרון, ביקורות ספרותיות ומאמרים פוליטיים.
 
== ביוגרפיה ==
==קורות חייה==
סאנד נולדה ב[[פריז]] לאב בעל ייחוס אריסטוקרטי ולאם פשוטת עם. את רוב ילדותה בילתה אצל סבתה באחוזה המשפחתית בחבל הצרפתי [[ברי]], סביבה שהרבתה להופיע מאוחר יותר בספריה. ב-[[1822]] הגיעה למשבר נפשי עקב לחציה של אמה וחלתה באנורקסיה. "קיבתה התכווצה מכעס עצור ולא עיכלה כל מזון. היא קיוותה למות ברעב ובאפיסת כוחות"<ref name=":0" /> היא נישאה לברון מ' קזימיר דודבאן (1795 - 1871) ולשניים נולדו שני ילדים: מוריס וסולאנז'. בעלה לקח על עצמו לנהל בחוסר כשרון את האחוזה שירשה, אולם סאנד לא העריכה אותו ולא יכלה להסתגל לציפיותיו המיניות, ובשנת [[1835]] לקחה עמה את ילדיה ועזבה אותו לנפשו.
 
[[רומן]] ביכוריה, "ורוד ולבן" (1831) נכתב בשיתוף פעולה עם ז'ול סאנדו (Sandeau), שממנו שאלה, על פי המסופר, את [[שם עט|שם העט]] שלה, סאנד. היא זכתה לפרסום בשנה שלאחר מכן, עם צאת ספרה "אינדיאנה".
שורה 9:
לאחר הפרידה מבעלה חשפה סאנד את חיבתה לבגדי גברים, מכנסיים וחליפה, דבר שלא היה מקובל באותה תקופה. על אף זאת, המשיכה להתלבש בשמלות באירועים חברתיים. התלבושת הגברית איפשרה לה לנוע בחופשיות יתרה ברחובות [[פריז]] וזיכתה אותה בגישה למקומות שככל הנראה היו אסורים על אישה במעמדה. זו הייתה התנהגות יוצאת דופן ב[[המאה ה-19|מאה ה-19]], זמן שבו מוסכמות וכללים חברתיים - ובמיוחד בקרב המעמד הגבוה - היו בעלי חשיבות עליונה. כתוצאה מכך איבדה סאנד זכויות-יתר רבות הכרוכות במעמדה כ[[ברון|ברונית]]. למרבה האירוניה, חיים בנפרד מן הבעל היו מוסכמה מקובלת באותה תקופה בקרב נשים מן המעמדות הגבוהים, כל עוד הן נמנעו מלנהוג בצורה יוצאת דופן בציבור.
 
שמה של סאנד נקשר ביחסים רומנטיים עם שמם של הסופר [[אלפרד דה מיסה]] והמלחינים [[פרנץ ליסט]] ו[[פרדריק שופן]] - אותו פגשה בפריז ב-[[1831]]. באי הספרדי [[מיורקה]] אפשר לבקר ב[[מנזר]] ואלדמוסה, שם בילתה סאנד את חורף 1838 - 1839 בחברת שופן וילדיה. החופשה תוארה לימים ברומן שכתבה, "חורף במיורקה", שראה אור ב-[[1855]]. סאנד גם כתבה ספר בשם "לוקרציה פלוריאני" ובו מופיעה דמות בשם הנסיך קרול. קיימת תאוריה שדמות זו מייצגת את שופן ומתארת אותו כסובל כרוני וכאישיות שקשה להתמודד איתה. לאחר שיחסיהם הרומנטיםהרומנטיים של סאנד ושופן הסתיימו, היא המשיכה לארח אותו באחוזה שלה ודאגה לצרכיו באופן אמהי. אולם חילוקי דעות בין השניים לגבי היחסים בין סאנד לבתה גרמו לסכסוך ולקרע חריף שגרם להם לנתק מוחלט<ref name=":0">{{צ-ספר|מחבר=אנדרה מורואה|שם=לליה|מו"ל=מסדה|שנת הוצאה=תשט"ז}}</ref>.
 
במהפכה הרפובליקאית ב-1848 מילאה סנד באופן לא רשמי את תפקיד שרת התעמולה. היא חיברה עלונים והתנגדה לקוד נפוליאון שהציב נשים רווקות תחת חסות אביהן.