סמנתה סמית' – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ Yuri העביר את הדף סמנתה סמית' לשם סמנתה סמית תוך דריסת הפניה: בעקבות ההערה בדף השיחה ולאחר התייעצות עם משתמש:Eldad
החלפת המופעים של "סמית'" ב"סמית"
שורה 1:
סמית[[קובץ:Samanta-grus.JPG|שמאל|ממוזער|200px|סמנתה סמית']]
'''סמנתה ריד סמית'''' (ב[[אנגלית]]: '''Samantha Reed Smith'''{{כ}}; [[29 ביוני]] [[1972]] - [[25 באוגוסט]] [[1985]]) הייתה [[תלמיד]]ת [[בית ספר]] [[ארצות הברית|אמריקאית]] מ[[מדינות ארצות הברית|מדינת]] [[מיין]], שזכתה לפרסום בינלאומי בתקופת ה[[מלחמה הקרה]] לאחר שבשנת [[1982]] כתבה [[מכתב]] למזכיר הכללי החדש של [[המפלגה הקומוניסטית של ברית המועצות]], [[יורי אנדרופוב]], וקיבלה ממנו תשובה אישית, שכללה הזמנה לבקר ב[[ברית המועצות]]. סמית' נענתה להזמנה ובקיץ [[1983]] טסה ביחד עם הוריה לברית המועצות ושהתה שם שבועיים כאורחת של אנדרופוב.
 
סמית' הוגדרה כ"שגרירה של רצון טוב" וסוקרה בהרחבה על ידי כלי תקשורת בשתי המעצמות. היא נודעה כ"שגרירה האמריקאית הצעירה ביותר" והשתתפה באירועים של פעילי שלום ב[[יפן]].{{הערה|שם=MoscowEmbassy|1=Saint-André, Yvette Irène, [http://web.archive.org/web/20080219074549/http://moscow.usembassy.gov/200th/anniversary.php?record_id=yvette "Remember Samantha Smith: Goodwill Ambassador"]. שגרירות ארצות הברית במוסקבה}} היא כתבה ספר על הביקור ביחד עם אביה ושיחקה ב[[סדרת טלוויזיה]]. בגיל 13 נהרגה ב[[תאונה אווירית|התרסקות]] [[מטוס נוסעים]].
 
==רקע היסטורי==
שורה 13:
שתי [[מעצמת על|מעצמות העל]] נטשו בשלב זה את תהליך ה[[דטאנט]], שבמסגרתו נעשה ניסיון להפסקת המתיחות בין מדינות, ובתגובה לפריסת טילי [[SS-20]] על ידי ברית המועצות, הורה רייגן לפרוס טילים בליסטיים מדגם [[פרשינג (טיל)|פרשינג 2]] באירופה. עובדה נוספת שתרמה למתיחות הבינלאומית הייתה מעורבותה בת שלוש השנים של ברית המועצות ב[[מלחמת אפגניסטן (ברית המועצות)|מלחמת אפגניסטן]].
 
באווירה זו פרסם ה[[שבועון]] "[[טיים מגזין]]" בגיליון [[22 בנובמבר]] 1982 כתבת שער העוסקת באנדרופוב.{{הערה|1={{כ}}"[http://www.samanthasmith.info/index.php/history/history]". באתר www.SamanthaSmith.info{{כ}}}} סמית' קראה אותה ושאלה את אמהּ: {{ציטוטון|אם אנשים כל כך מפחדים ממנו, למה אף אחד לא כותב מכתב ושואל אותו אם הוא רוצה שתהיה מלחמה או לא?}}. אמה השיבה בתגובה: {{ציטוטון|מדוע שלא תעשי זאת את?}}.{{הערה|1={{כ}}"[http://www.samanthasmith.info/History1.htm Samantha Reed Smith]". באתר www.SamanthaSmith.info{{כ}}}}{{כ}}{{הערה|1={{כ}}"[http://shkolazhizni.ru/archive/0/n-6826/ Почему 10-летнюю Саманту Смит называли «голубем мира»?]" {{רוסית}}. כתבה בירחון ШколаЖизни{{כ}}}}
 
== קורות חיים ==
===שנותיה הראשונות וחליפת המכתבים===
סמנתה סמית' נולדה ב-29 ביוני 1972 בעיירה הואולטון שבמדינת [[מיין]], לזוג ג'יין ריד וארתור סמית'. כשהייתה בת חמש כתבה סמית' מכתב ל[[אליזבת השנייה, מלכת הממלכה המאוחדת]] ובו הביעה את הערכתה אליה. ב-[[1980]] עברה המשפחה לגור בעיירה מנצ'סטר שבמדינת מיין. אביה של סמית' לימד [[אנגלית]] ו[[כתיבה יוצרת]] ב[[אוניברסיטת מיין]] שבאוגוסטה (UMA),{{כ}}{{הערה|שם=time836}}{{כ}}{{הערה|1={{כ}}"[http://www.people.com/people/archive/article/0,,20084996,00.html Maine's Samantha Smith Has a Red-Letter Day When Andropov Becomes a Pen Pal]". כתבה מ-[[16 במאי]] 1983 באתר שבועון [[פיפל]]}} ואמה עבדה במחלקת הבריאות ושירותי האנוש של מדינת מיין.{{הערה|1={{כ}}"[http://www.people.com/people/archive/article/0,,20091666,00.html A Plane Crash Ends the Bright Brief Passage of Samantha Smith, America's Littlest Ambassador]". כתבה מ-[[9 בספטמבר]] 1985 באתר שבועון פיפל}}
 
בנובמבר 1982, בהיותה בת עשר, כתבה סמית' מכתב לשליט ברית המועצות יורי אנדרופוב, בבקשה להבין מדוע היחסים בין ברית המועצות לארצות הברית כה מתוחים:{{הערה|1={{כ}}[http://www.samanthasmith.info/index.php/history/letter מכתבה של סמית'] {{אנגלית}}. באתר www.SamanthaSmith.Info{{כ}}}}
 
<blockquote style="background:#fff8f8; border:1px solid gray; padding:2px;">
:מר אנדרופוב היקר,
 
:קוראים לי סמנתה סמית'. אני בת עשר. ברכותיי על התפקיד החדש. אני מודאגת מכך שרוסיה וארצות הברית יתחילו במלחמה גרעינית. האם אתה מתכוון להצביע בעד מלחמה או לא? אם לא, אז בבקשה תגיד לי כיצד אתה מתכנן לעזור לכך שלא תהיה מלחמה. לשאלה זו אתה לא חייב לענות, אבל הייתי רוצה לדעת למה אתה רוצה לכבוש את העולם או לכל הפחות את המדינה שלנו. אלוהים ברא את העולם בשבילנו כדי שנוכל לחיות בו ביחד ולא להילחם.
 
:בברכה,
:סמנתה סמית'
</blockquote>
 
המכתב פורסם בעיתון הרוסי "[[פראבדה]]"{{הערה|1=Chazanov, Mathis (1983-04-12). "PRAVDA says it has letters from America". The Philadelphia Inquirer: pp. E16}} וסמית' שמחה על כך, אך לא זכתה לתשובה. היא שלחה מכתב נוסף, הפעם לשגריר ברית המועצות בארצות הברית, ושאלה אותו האם אנדרופוב מתכוון להשיב למכתבה. ב-[[26 באפריל]] 1983 קיבלה סמית' מכתב תשובה מאנדרופוב:{{הערה|1={{כ}}[http://www.samanthasmith.info/andropov's_response.htm תגובתו של יורי אנדרופוב] {{אנגלית}}. באתר www.SamanthaSmith.Info{{כ}}}}
 
<blockquote style="background:#fff8f8; border:1px solid gray; padding:2px;">
שורה 61:
 
===הנסיעה לברית המועצות והפרסום הבינלאומי===
[[קובץ:RIAN archive 793152 U.S. girl Samantha Smith in Artek.jpg|ממוזער|סמנתה סמית' (במרכז) בעת ביקורה בברית המועצות]]
מכתב התשובה של אנדרופוב חולל קרקס תקשורתי. כתבות בנושא התפרסמו ברשתות הטלוויזיה הגדולות בארצות הברית, ומיטב אישי התקשורת של התקופה, כדוגמת [[טד קופל]]{{הערה|1={{כ}}Koppel, Ted, [http://abcnews.go.com/Nightline/Nightline25/story?id=358816 "A Nightline Moment From 1983"]}} ו[[ג'וני קארסון]], ערכו [[ראיון|ראיונות]] עם סמית'. ב-[[7 ביולי]] היא טסה ל[[מוסקבה]] עם הוריה, ושהתה שם שבועיים כאורחת של אנדרופוב. במהלך שהותה היא ביקרה ב[[לנינגרד]] ובמחנה הילדים "[[ארטק]]" שב[[חצי האי קרים]]. סמית' אמרה כי בלנינגרד היא והוריה הופתעו מחביבותם של האנשים ומהמתנות הרבות שהכינו להם. ב[[מסיבת עיתונאים]] שהתקיימה במוסקבה הכריזה סמית' כי הרוסים: {{ציטוטון|הם ממש... כמעט... כמונו}}.{{הערה|1={{כ}}Krauthammer, Charles [http://www.time.com/time/magazine/article/0,9171,949728,00.html "Deep Down, We're All Alike, Right? Wrong"], כתבה מ-[[15 באוגוסט]] 1983 בטיים מגזין}} במחנה "ארטק", היא בחרה להישאר עם הילדים הסובייטים ודחתה הצעה לעבור למגורים מיוחדים. כדי להקל על התקשורת עמה, שוכנו איתה בבניין מורים וילדים דוברי [[אנגלית]] רהוטה. סמית' התגוררה במעונות עם תשע בנות נוספות ובילתה את זמנה ב[[שחייה]] ובלימוד [[שירה|שיר]]ים ו[[ריקוד]]ים רוסיים.
 
סמית' לא נפגשה עם אנדרופוב פנים אל פנים במהלך הביקור,{{הערה|1={{כ}}[http://www.nytimes.com/1983/07/21/world/andropov-is-too-busy-to-meet-maine-girl.html?scp=10 Andropov Is Too Busy To Meet Maine Girl], באתר ה[[ניו יורק טיימס]]}} אולם השניים ניהלו שיחת [[טלפון]]. למעשה אנדרופוב חלה קשות בתקופה זו ונעלם מעיני הציבור.{{הערה|1=[http://www.time.com/time/magazine/article/0,9171,959886,00.html Soviet Union Sick Leave: Chernenko rumors abound], כתבה מ-[[4 בפברואר]] 1985 ב[[טיים מגזין]]}} ה[[קוסמונאוט]]ית הרוסית [[ולנטינה טרשקובה]], האישה הראשונה בחלל, התקשרה אף היא אל סמית', אך לאחר זמן קצר ניתקה סמית' בטעות את השיחה, לאחר שלא הבינה עם מי היא מדברת.{{הערה|1={{כ}}"An American girl gets a telephone call from a former cosmonaut". The Philadelphia Inquirer: p. A03. 1983-07-15.{{כ}}}}
 
[[קובץ:Journey to the Soviet Union.png|שמאל|ממוזער|250px|כריכת הספר "מסע לברית המועצות" שכתבה סמנתה סמית' ביחד עם אביה]]
התקשורת סיקרה כל צעד של סמית'. תצלומים וכתבות עליה התפרסמו בעיתונים ובירחונים המרכזיים בברית המועצות בזמן הטיול ואחריו. סמית' הפכה ל[[ידוען|ידוענית]] והייתה מוכרת היטב לאזרחי ברית המועצות.
 
סמית' חזרה לארצות הברית ב-[[22 ביולי]] 1983. תושבי מדינת מיין קיבלו אותה עם [[ורד]]ים, [[שטיח אדום]] ו[[לימוזינה]] שהסיעה אותה עד ביתה.{{הערה|שם=NYTBack|1={{כ}}.[http://www.nytimes.com/1983/07/23/us/from-russia-back-to-regular-things.html?sec=travel&spon= "From Russia back to regular things"'], באתר ה[[ניו יורק טיימס]]}} בחודש דצמבר 1983, במסגרת היותה ה"שגרירה האמריקאית הצעירה ביותר", הוזמנה סמית' לבקר ביפן,{{הערה|1=[http://www.nytimes.com/1983/12/22/world/andropov-s-pen-pal-is-off-to-see-japanese.html?scp=15 "Andropov's Pen Pal Is Off to See Japanese"], באתר ה[[ניו יורק טיימס]]}} שם היא נפגשה עם [[ראש ממשלת יפן|ראש הממשלה]] [[יסוהירו נקסונה]] והשתתפה ב[[סימפוזיון]] הילדים הבינלאומי שנערך בעיר [[קובה (יפן)|קובה]]. בנאומה בסימפוזיון הציעה סמית' שמנהיגי ברית המועצות וארצות הברית יחליפו ביניהם את נכדותיהם למשך שבועיים בכל שנה בטענה שמנהיג {{ציטוטון|לא ירצה לשלוח פצצה למדינה שנכדתו תבקר בה}}.{{הערה|1={{כ}}[http://www.samanthasmith.info/index.php/history/kobe-japan "Samantha's address to the Children's Symposium 1983 December 26"], באתר samanthasmith.info{{כ}}}}
 
ביקורה של סמית' בברית המועצות היווה השראה לביקורים דומים של ילדים אחרים כ"שגרירים של רצון טוב". אחד הידועים שבהם הוא ביקורה של הילדה הסובייטית [[קטיה ליצ'ובה]] בארצות הברית.{{הערה|1={{כ}}[http://www.time.com/time/magazine/article/0,9171,960983,00.html "People"], כתבה מ-[[31 במרץ]] [[1986]] ב[[טיים מגזין]]}}
 
סמית' כתבה ספר ביחד עם אביה בשם "מסע לברית המועצות" ("Journey to the Soviet Union") בו סיכמה את חוויותיה מהביקור. ב-[[1984]] היא הנחתה תוכנית מיוחדת לילדים במסגרת [[ערוץ דיסני]] בשם "סמנתה סמית' נוסעת לוושינגטון... קמפיין 1984" ("Samantha Smith Goes To Washington...Campaign '84"). התוכנית עסקה ב[[פוליטיקה]] ובמהלכה ראיינה סמית' חלק מהמועמדים ל[[הבחירות לנשיאות ארצות הברית 1984|בחירות לנשיאות]] ארצות הברית שנערכו באותה שנה. בין המרואיינים היו [[ג'ורג' מקגוורן]] ו[[ג'סי ג'קסון]].
 
ב-[[1985]] שיחקה סמית' בסדרת הטלוויזיה "ליים סטריט" ("Lime Street") לצד השחקן [[רוברט וגנר]]. פרסומה הביא מעריץ מטורף לתכנן את רציחתה, תוכנית שנתגלתה מספר שנים לאחר מכן כאשר הוא רצח שחקנית אחרת.{{הערה|1=Snow, Robert L., [http://books.google.com/books?id=nN3sPn2H8fAC&pg=PA72 Stopping a Stalker: A Cop's Guide to Making the System Work for You], New York: Da Capo Press. pp. 72}}
 
===מותה===
ב-[[25 באוגוסט]] 1985, בסיום הצילומים לפרק בסדרה "ליים סטריט", חזרו סמית' ואביה לביתם בטיסה 1808 של בר הרבור איירליינס. בשעה 22:00 בלילה בערך, בעת שהמטוס בו טסו, מסוג ביצ'קראפט דגם 99, ניסה לנחות ב[[נמל תעופה|נמל התעופה]] לוויסטון-אובורן שבמדינת מיין, הוא פגע בעצים בדרך אל [[מסלול טיסה|מסלול הנחיתה]] והתרסק כקילומטר ממנו. שני אנשי הצוות וששת נוסעי המטוס נהרגו בהתרסקות.{{הערה|1=[http://aviation-safety.net/database/record.php?id=19850825-0 "Accident report, 25 AUG 1985"]. Aviation Safety Network Database{{כ}}}} בימים שלאחר ההתרסקות הועלו השערות רבות בנוגע לסיבות התרחשותה. [[תאוריית קשר|תאוריות קשר]] שונות על כך שלממשל האמריקני הייתה יד בדבר נפוצו בברית המועצות{{הערה|1={{כ}}.[http://www.time.com/time/magazine/article/0,9171,959791-1,00.html "The Great War of Words"], כתבה מ-[[9 בספטמבר]] 1985 ב[[טיים מגזין]]}}{{כ}}{{הערה|1={{כ}}[http://www.nytimes.com/1987/12/07/us/washington-talk-us-soviet-relations-commonality-at-an-exhibition.html?scp=54 "Washington talk: U.S.-Soviet relations; Commonality at an Exhibition"], באתר ה[[ניו יורק טיימס]]}} חקירה שנערכה בארצות הברית בידי הוועדה הלאומית לבטיחות בתעבורה מצאה כי ה[[תאונה אווירית|תאונה]] נגרמה משורה של גורמים, ובהם: לילה גשום, חוסר ניסיון של ה[[טייס]]ים, ותקלה טכנית נפוצה, אך לרוב לא קטלנית, ב[[מכ"ם]] שעל הקרקע.{{הערה|1={{כ}}[http://libraryonline.erau.edu/online-full-text/ntsb/aircraft-accident-reports/AAR86-06.pdf Aircraft Accident Report: Bar Harbor Airlines Flight 1808 Beech BE-99, N300WP Auburn-Lewiston Municipal Airport Auburn, Maine August 25, 1985]{{כ}}.National Transportation Safety Board. 1986-09-30. p. 16{{כ}}}}
 
כאלף איש השתתפו ב[[הלוויה|הלווייתה]] של סמית' בעיר [[אוגוסטה (מיין)|אוגוסטה]] שבמדינת מיין. עם המשתתפים נמנה גם נציג מטעם השגרירות הסובייטית בוושינגטון, שקרא מכתב תנחומים אישי ממנהיג ברית המועצות [[מיכאיל גורבצ'וב]].{{הערה|1={{כ}}[http://www.time.com/time/magazine/article/0,9171,959775,00.html "Milestones: Samantha Smith"], כתבה מ-[[9 בספטמבר]] 1985 ב"[[טיים מגזין]]"}} גם נשיא ארצות הברית, [[רונלד רייגן]], שלח מכתב תנחומים לאמה של סמית', ובו כתב: {{ציטוט|תוכן=אולי תוכלי לקבל מידה מסוימת של נחמה בידיעה שמיליוני אמריקנים, למעשה מיליוני אנשים, שותפים בנטל יגונך. גם הם יוקירו ויזכרו את סמנתה, את חיוכה, את ה[[אידאליזם]] שלה ואת נשמתה המתוקה והכנה{{הערה|1={{כ}}.[http://www.samanthasmith.info/History1.htm "History: Samantha Reed Smith"], באתר www.SamanthaSmith.Info{{כ}}}}|מרכאות=כן}}
 
גופותיהם של סמית' ושל אביה [[שריפת גוויה|נשרפו]], ואפרם נקבר זה לצד זה בבית הקברות "איסטברוק" שבמחוז [[ארוסטוק]] במדינת מיין.
 
==הנצחה==
[[קובץ:Samanta smit.JPG|שמאל|ממוזער|האונייה "סמנתה סמית'", בחופי [[יאלטה]].]]
סמית' הונצחה הן בברית המועצות והן במדינת מיין בה התגוררה. [[בול]] זיכרון בדמותה הונפק בברית המועצות, סמטה על שמה נחנכה במחנה הילדים "ארטק"{{הערה|1={{כ}}[http://ok.artek.org/?ID=102109 "Chronicle 1980s"], באתר ICC Artek {{רוסית}}}} ו[[אנדרטה]] לזכרה הוקמה ב[[מוסקבה]].{{הערה|האנדרטה נגנבה על ידי גנבי מתכות ב-[[2003]]}} ה[[אסטרונום|אסטרונומית]] הרוסייה לודמילה צ'רניח קראה לאחד ה[[אסטרואיד]]ים שגילתה "3147 סמנתה" על שמה של סמית'.{{הערה|1={{כ}}[http://www.nytimes.com/1986/11/12/us/asteroid-named-for-us-girl.html Asteroid Named for U.S. Girl], באתר ה[[ניו יורק טיימס]]}} [[יהלום]] שנמצא ב[[סיביר]],{{הערה|1=[http://www.nytimes.com/1985/09/08/world/russians-name-gem-for-samantha-smith.html "Russians name gem for Samantha Smith"], באתר ה[[ניו יורק טיימס]]}} [[הר]] בברית המועצות לשעבר{{הערה|1={{כ}}[http://pqasb.pqarchiver.com/thestar/access/475513301.html?dids=475513301:475513301&FMT=ABS&FMTS=ABS:FT&type=current&date=Oct+6%2C+1986&author=Reuter&pub=Toronto+Star&edition=&startpage=A.15&desc=Soviets+name+mountain+after+Samantha+Smith "Soviets name mountain after Samantha Smith"] .The Toronto Star}} ו[[אוניית נוסעים]] נקראו גם הם על שמה של סמית'.{{הערה|שם=MoscowEmbassy}} במדינת מיין נחקק חוק שמציין את יום שני הראשון בכל חודש יוני כ"יום סמנתה סמית'".{{הערה|1=[http://janus.state.me.us/legis/statutes/1/title1sec126.html "Samantha Smith Day"] .Maine law title 1 sec 126. State of Maine{{כ}}}} בעיר אוגוסטה שבמדינת מיין מוצב [[פסל (יצירה)|פסל]] [[ארד]] ליד מוזיאון מדינת מיין, שבו מתוארת סמית' כשהיא משחררת [[יוניים|יונה]] בעוד גור [[דוב]]ים נח לרגליה,{{הערה|1={{כ}}[http://www.nytimes.com/1985/12/19/us/samantha-smith-statue.html "Samantha Smith Statue"], באתר ה[[ניו יורק טיימס]]}} כשהדוב מייצג את רוסיה כמו גם את מדינת מיין.{{הערה|1={{כ}}[http://www.imdb.com/name/nm0809858/bio סמנתה סמית'], באתר [[IMDb]]{{כ}}}}{{כ}} באוקטובר 1985 הקימה אמה של סמית' את "קרן סמנתה סמית'"{{הערה|1=[http://www.nytimes.com/1985/10/06/us/samantha-smith-foundation.html "Samantha Smith Foundation"], באתר ה[[ניו יורק טיימס]]}} שקידמה חילופי תלמידים בין ארצות הברית לברית המועצות, במסגרת משחקים שנועדו לקדם רצון טוב. משלחת ראשונה יצאה למוסקבה בקיץ 1986, ומדינת מיין אירחה משלחת תלמידים בקיץ 1987. הקרן המשיכה לפעול גם לאחר [[קריסת ברית המועצות]], עד אמצע [[שנות ה-90 של המאה ה-20|שנות ה-90]].{{כ}}{{הערה|שם=USA20}} אמה של סמית' המשיכה להופיע לעתים בפני קהל ולנאום בנושא שלום בינלאומי, גם 20 שנה לאחר מות בתה.{{הערה|1=Douglas Snauffer, Joel Thurm, [http://books.google.com/books?id=vZIjGHo4kl0C&pg=PA154 The show must go on], McFarland, 2008, page 154}}
 
== הערכה ==
סמית' זכתה לאהדה בארצות הברית, בחייה ולאחר מותה. במשך שנים הוזכרה כגיבורה אמיתית ושליחת המכתב הוזכרה כדוגמה לפעולה שכל אדם יכול לעשות כדי לפעול למען עולם טוב יותר.
 
בשנת 1987 שימשה סמית' השראה לדמותו של גיבור ה[[סרט קולנוע|סרט]] "Amazing Grace and Chuck", ילד בן 12 הפותח במאבק נגד התחמשות גרעינית.{{הערה|1=Timothy Shary, Alexandra Seibel, [http://books.google.com/books?id=00NcZ0AINtUC&pg=PA55 Youth culture in global cinema], University of Texas Press, 2007, page 55}} בספרי לימוד בארצות הברית מוצגת לעתים סמית' כדוגמה חיובית למעורבות אזרחית{{הערה|1=ראו למשל: Bruce S. Glassman, Michael Josephson, [http://books.google.com/books?id=Q40ibVeRtS8C&pg=PA35 Citizenship], The Rosen Publishing Group, 2008, page 35}} וכמי שהביאה לשינוי במעשיה. למשל, בספר לימוד שיצא בארצות הברית בשנת 1991 נאמר:
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=אף שמסעה לא הפחית את המתיחות בין שתי האומות, שאיפתה לידידות ולשיתוף פעולה שימשו דגם לסוג יחסים מסוג אחר. סמנתה סמית' מתה בתאונת מטוס בשנת 1985, אך שאיפתה לשלום בין המעצמות קרובה הרבה יותר למימוש היום. [...] כמובן, סמנתה סמית' לא הייתה אחראית ישירות לשיפור היחסים בין ארצות הברית וברית המועצות. אולם חזונה על אודות עולם הקרוב יותר לשלום עורר את דמיונה של האומה והציג הבטחה לדרך טובה יותר. [...] סמית' הייתה מוכנה לפעול כדי לקדם את הערכים הנעלים ביותר של אמריקה, שלום וחירות.{{הערה|Beverly Jeanne Armento, Houghton Mifflin social studies, Volume 9, 1991 edition, pages 609-613}}}}
כך גם, בספר משנת 2006 המציג 101 פתרונות לאלימות, טרור ומלחמה, מוצג כאחד הפתרונות המעשה של סמית', יחד עם דבריו של [[מיכאיל גורבצ'וב]], שחתם על הסכם לצמצום הנשק הגרעיני בעקבות כך שמאות אלפי מכתבים מילדים נגעו בו עמוקות.{{הערה|1=[http://books.google.com/books?id=nXB7oUl2LOAC&pg=PA96 Enough blood shed: 101 solutions to violence, terror and war], page 96}}
 
מנגד, רבים בארצות הברית הציגו את ביקורה בברית המועצות כ"תעלול [[יחסי ציבור]] בסגנון אמריקאי".{{הערה|1={{כ}}Moats, Alice-Leone (1983-07-12). "Yes, Samantha, there's a Soviet bear". The Philadelphia Inquirer: p. A11.{{כ}}}} [[מחלקת המדינה של ארצות הברית|מחלקת המדינה]] אף טענה בפרסומים רשמיים כי סמית' משמשת ככלי בידי ברית המועצות במטרה לעורר מחאה עולמית נגד מדיניות הגרעין האמריקאית. פרופסור [[ריצ'רד פייפס]], ה[[סופר]] וה[[היסטוריון]] האמריקאי, ניסח גישה זאת במילים "אין זה אלא מהלך [[תעמולה|תעמולתי]]". בתקשורת האמריקאית אף נטען כי הפרטים שפורסמו על ביקורה של סמית' בכלי התקשורת ב[[ברית המועצות]] נבררו בקפידה כדי שישרתו את השלטונות במדינה.{{הערה|Margaret Elizabeth Peacock, [https://www.lib.utexas.edu/etd/d/2008/peacockd19527/peacockd19527.pdf Contested Innocence: Images of the Child in the Cold War], page 346}}{{הערה|שם=NYTBack}}{{כ}}{{הערה|שם=USA20|1=[http://www.usatoday.com/news/nation/2003-07-14-samantha-smith_x.htm "Samantha Smith remembered on 20th anniversary of Soviet visit"], באתר [[USA Today]]{{כ}}}} [[נשיא ארצות הברית]], [[רונלד רייגן]], התעלם כמעט לחלוטין מסמית'. האזכור היחיד שלה כמעט בידי הנשיא, עד מותה, היה בנאום בפני הקהילה היהודית ב[[רוקוויל]], [[מרילנד]], בו הנשיא הבטיח כי יעמוד לצד יהודי ברית המועצות וקבע שאסור לשתוק אל מול שלילת חירותם. הוא אמר: "לא נשתוק כאשר אבי גולדשטיין, ילד בן 10 הסובל מהתנכלויות של ה[[ק.ג.ב.]], מבקש מסמנתה סמית' שביקרה בארצו להעביר את בקשת משפחתו להגירה".{{הערה|Ronald Reagan, Remarks at the Jewish Community Center of Greater Washington During the Observance of Hanukkah December 4, 1983, in '''Ronald Reagan: Volume 2, 1983''', Office of the Federal Register, National Archives and Records Service, General Services Administration, 1983, pages 1650-1651}}
 
לאחר מותה, סיכמה התקשורת הסובייטית את שלוש שנות חייה האחרונות כתקופה בה ניסתה להאיר את כוונותיה הכנות של ברית המועצות לשלום ואת טיבם האמיתי של תושביה. התקשורת האמריקאית, לעומת זאת, הציגה את סמית' כילדה שהייתה מודעת לאיומים הנעוצים באויב הקומוניסטי, והדיון באשר אליה כלל תכופות התייחסות לשאלה הראשונה שהציגה במכתבה לגבי כוונותיו של אנדרופוב ולחשש שהביעה כי ברית המועצות עלולה "לכבוש" את העולם. בנוסף לכך, התקשורת האמריקאית עסקה רבות, בניגוד לזו הסובייטית, בתאונה שגרמה למותה, בקריירת המשחק שלה שרק החלה, באבל של אמה, בתגובתו של רוברט וגנר ובעתיד הלא ידוע של הסדרה "ליים סטריט". חתירתה לשלום הוזכרה רק כאחד ממגוון מאפייניה, והיא לא נתפסה כשליחת השלום, כי אם כילדה אמריקאית רגילה, ומי שהייתה פעילה למען השלום אך זנחה פעילות זו לטובת קריירת משחק.{{הערה|Margaret Elizabeth Peacock, [https://www.lib.utexas.edu/etd/d/2008/peacockd19527/peacockd19527.pdf Contested Innocence: Images of the Child in the Cold War], page 347-348}}
[[קובץ:USSR stamp S.Smith 1985 5k.jpg|שמאל|ממוזער|160px|בול זיכרון שהונפק ב-1985 בברית המועצות לכבודה של סמית']]
 
==לקריאה נוספת==
שורה 108:
== קישורים חיצוניים ==
* {{ויקישיתוף בשורה}}
* [http://www.samanthasmith.info SamanthaSmith.info], האתר הרשמי המוקדש לזכרה של סמית' {{אנגלית}}
* {{imdb name|id=0809858|name=סמנתה סמית'}}
{{-}}
 
שורה 117:
{{ערך מומלץ}}
 
{{מיון רגיל:סמית', סמנתה}}
[[קטגוריה:פעילים פוליטיים אמריקאים]]
[[קטגוריה:ילדים אמריקאים]]