משחית טנקים – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 80:
 
== משחיתי טנקים לאחר מלחמת העולם ה-II ==
{{להשלים|נושא=מדע וטכנולוגיה}}
באירופה של [[המלחמה הקרה]] פותחו במערב מספר משחיתי טנקים כדי לתגבר את כוח האש ה[[נגד טנקים|נגד טנקי]] של כוחות [[נאט"ו]] במטרה להתגבר על הנחיתות מספרית שלהם אל מול כוחות [[ברית ורשה]]. בבריטניה פותח ב[[שנות ה-50 של המאה ה-20]] משחית הטנקים [[צ'ריוטר]], שהתבסס על תובת טנק קרומוול שחומש ב[[תותח 20 ליטראות]] בצריח מגודל. ההתבססות על טנק ה[[קרומוול (טנק)|קרומוול]] הגבילה את יכולותיו של הצ'ריוטר בהשוואה לאחיו הגדול, טנק ה[[צנטוריון]]. בעקבות הצ'ריוטר פיתחו הבריטים את טנק ה[[קונקרר (טנק)|קונקרר]] שחומש בתותח בקוטר 120 מ"מ. אף שהיה טנק לכל דבר, ביצועיו של הקונקרר, שנבעו ממשקלו הכבד, דמו יותר לביצועיהם של משחיתי הטנקים הגרמנים הכבדים, ה[[יאגדטיגר]] וה[[אלפנט (משחית טנקים)|אלפנט]], מאשר לביצועיהם של הטנקים של התקופה. במהלך [[שנות ה-60 של המאה ה-20]] פותח בגרמניה ה[[קנוננפנצריגר]], שהיה למעשה גרסה מודרנית למשחית הטנקים [[יאגדפנצר 4]] מימי מלחמת העולם השנייה, ואשר חומש בתותח בקוטר 90 מ"מ. עם התפתחות השריון הסובייטי, והופעתם של טנקים חדשים בעלי מיגון כבד יותר בידי כוחות ברית ורשה, הפך התותח המקורי בן 90 המ"מ למיושן. חלק מהקנוננפנצריגרים שודרגו באמצעות החלפת התותח בתותח בקוטר 105 מ"מ, בעוד באחרים הוחלף התותח במרכת לשיגור [[טיל נגד טנקים|טילים נגד טנקים]] מדגמי [[טאו (טיל)|טאו]] ו[[הוט (טיל)|הוט]]. הגרסאות נושאות הטילים נותרו בשירות עד ל[[שנות ה-90 של המאה ה-20]].{{הערה|1=Gelbart, Marsh (1996). Tanks: Main battle and light tanks. London: Brassey's. ISBN 1-85753-168-X, עמ' 137-8}}
 
במהלך [[שנות ה-60 של המאה ה-20]], עם פיתוחן של מערכות טיל נ"ט חדישות, אותן ניתן להתקין על כמעט על כל רכב, הפך רעיון משחית הטנקים המשוריין והכבד למיותר. התפתחותם של טנקי המערכה העיקריים, שמשקלם עלה מ-40 טון לכ-70 טון, הוביל לפיתוחם של משחיתי טנקים קלים לשימושם של כוחות מוטסים דוגמת ה-[[ASU-85]], ה[[אונטוס]], שחומש ב[[תותח ללא רתע|תותחים ללא רתע]], ה[[המבר הורנט]], שנשא את [[מלקרה (טיל נגד טנקים)|טילי המלקרה]], וה[[M551 שרידן]] האמריקאי, שאף שסווג כטנק קל, דמה מאוד בביצועיו ובמבנהו (רכב משוריין קל מאוד המקריב מיגון לטובת עבירות ומהירות) למשחיתי טנקים קודמים דוגמת ה[[M18 הלקט]].
 
למעשה, משחיתי הטנקים הוחלפו ברובם על ידי נגמ"שי לחימה, להם תותח בינוני בקוטר של 30-40 מ"מ לרוב ולעיתים אף 100 מ"מ, ורובם ככולם נושאים כוורות ל[[טיל נגד טנקים|טילים מונחים נגד טנקים]]. עם זאת, עדיין ישנם משחיתי טנקים, כמו ה[[קנטאורו (משחית טנקים)|קנטאורו]] האיטלקי שחמוש בתותח 120 מ"מ או [[פרא (רכב קרבי משוריין)|הפרא]] הישראלי החמוש במספר רב של טילי [[תמוז (טיל)|תמוז]] מונחים כנגד טנקים.
 
==משחיתי טנקים מודרניים==