משחית טנקים – הבדלי גרסאות

משחיתי טנקים הופיעו לראשונה במהלך מלחמת העולם השנייה, במטרה לייצר כלי לחימה ייעודי ויעיל [[נגד טנקים]] שיהיו זולים ופשוטים יותר לייצור מטנקים רגילים ועם זאת, יעילים בהשמדתם. משחיתי טנקים נבנו בדרך כלל באמצעות הסבת [[מבנה הטנק|תובה]] של טנק רגיל, אם כי היו גם מספר רכבים קלים, דוגמת ה[[דיאקון (משחית טנקים)|דיאקון]] הבריטי, וכן משחיתי טנקים שתוכננו מראש ככאלה, דוגמת ה-[[M18 הלקט]] האמריקאי. במהלך המלחמה התברר כי לוחמת שריון מיועדת בעיקר ללחימה של טנק מול טנק, ומשחיתי טנקים (בעיקר אלו שעברו הסבה ולא תוכננו לכך מראש) מצאו עצמם פועלים כ[[תותח סער|תותחי סער]], בתפקידי סיוע לכוחות באש ארטילרית ישירה, או אף כטנקים רגילים, ופחות למטרה לשמה תוכננו.{{ש}}
לאחר [[מלחמת העולם השנייה]] ירדה קרנו של משחית הטנקים, בדומה לכלים רבים אחרים, בעקבות הופעתו של [[טנק מערכה|טנק המערכה]], זה שילב בין מהירות וניידות, כוח אש ומיגון. הופעתו של ה[[טיל נגד טנקים]] החזיר את קרנו של משחית הטנקים המודרני - שהוא לרוב [[נגמ"ש לחימה]]. הוא מהיר וקל משקל יחסית, והוא חמוש בטילים רבים בעלי טווח גדול.{{ש}}
משחיתי טנקים מודרניים מבוססים על כלי רכב או [[רק"מ]] קלים, דוגמת [[נגמ"ש]]ים או [[ג'יפ]]ים, ויכולים להיות [[מזקו"מ|זחליים]] או [[גלגל|אופניים]].