שירת ימי הביניים של יהדות ספרד – הבדלי גרסאות

שירת ימי הביניים של יהדות ספרד היא שירה שנכתבה ב[[עברית]] על ידי יהודים מספרד המוסלמית, [[אנדלוסיה|אל-אנדלוס]], בתקופת [[הכיבוש המוסלמי של ספרד|ח'ליפות קורדובה]] [[912]] עד [[1031]]. יש המתייחסים לשירה כ[[סוגה]] על פי מאפיינה הצורניים והתוכניים ולכן לא בהכרח שנכתבה במסגרת הזמנים המוזכרת, כמו כן לא הייתה מוגבלת לערי אנדלוסיה וזרחה ברחבי [[העולם המוסלמי]], ב[[איטליה]] ווב[[בצרפתצרפת]]. לשירים שנכתבו בתקופה זו מאפיינים כללים במבנה ובנושאים. מקובל שנושאי השירה נחלקים לשירת הקודש ולשירת החול כאשר שירת הקודש עוסקת באל ובדת וכיום מהווה חלק ממחזור התפילה בבית הכנסת ושירת החול עוסקת במגוון רחב של נושאים מחיי השגרה וההגות. שיריהם של משוררי ספרד זכו ללחנים רבים בכל תפוצות ישראל לאורך השנים וגם בתקופה המודרנית. ייחודה של שירה זו, שחוברה על ידי מי שעברית לא הייתה שפת אימם אלא בגדר לשון קודש ותפילה ובשגרתם דיברו ופעלו בערבית, כמו כן שורשיה הצורניים בשירה הערבית ואילו נושאיה ומושאיה מההווי של אותם משוררים כאנשים כיהודים וכיהודים החיים בגולה. כמו כן ראוי לציין כי שירת ספרד העברית לא פרחה על [[טאבולה ראסה|לוח חלק]] אלא נטועה בהתפתחות כלכלית ותרבותית שראשיתה במיסוד ישיבות התלמוד באנדלוסיה ואיתה העלאה תקדימית על הכתב של מחקר השפה העברית, ייסוד הדקדוק העברי, ולמשורריה תפיסה אסתטית שהייתה ריאקציונרית באופייה לשירה העברית שקדמה להם, המכונה גם שירת [[פיוט#מאפייני לשון הפיוט הקלירי|הפיוט הארצישראלי]] בעוד זה דגל בלשון חז"ל השטופה דרש ו[[אלגוריה]] על חשבון הדיוק הלשוני והצורני השירה החדשה ביקשה [[רסטורציה|לשוב]] ליסודות העברית במקרא, זניחת התואר "פיוט" שמקורו במילה היוונית "פואטיקה" לטובת התארים "שיר" {{ציטוטון|אשורר שיר במלחמה ערוכה}}, אברהם אבן עזרא ו"חידה" {{ציטוטון|לשוני חוד חידה}}, שלמה אבן גבירול, הם דוגמא לשיבה אל המקרא, אם כי לא מתוך ניכור להשפעה זרה ואף ניתן למצוא דוגמאות לשזירת השפה הערבית בשירה העברית לכדי שירה מעורבת, ייתכן מתוך תפיסה לשונית שלשפות אלה קירבה או מקור משותף (ראו [[אברהם אבן עזרא]]).