לוסי דווידוביץ' – הבדלי גרסאות

דוידוביץ' האמינה כי אם [[מדינת ישראל]] הייתה קמה לפני שנת [[1939]] הייתה השואה נמנעת, שכן המדינה הייתה מאפשרת את קליטת יהודי אירופה, ומפתחת כוח צבאי שהיה מונע את ההשמדה. בוויכוח ההיסטורי בין [[האסכולהפונקציונליזם הפונקציונליסטית והאסכולה האינטנציונליסטית בחקר מקורות השואהואינטנציונליזם|ה"פונקציונליסטים"]] (הסבורים כי השואה הינה תוצר לוואי של התפתחויות מוסדיות ואחרות בגרמניה הנאצית) ובין ה"אינטנציונליסטים" (הסבורים כי השואה נהגתה מראש ובכוונת מכוון) נקטה דווידוביץ' בדעה אינטנציונליסטית קיצונית. לדעתה, היטלר הגה את רעיון השמדת היהודים עוד בנובמבר [[1918]], ומן הרגע שבו שמע על שביתת הנשק ב[[מלחמת העולם הראשונה]] הייתה מטרתו העיקרית הוצאתה לפועל של [[השואה]] על פי תוכנית מתוכננת מראש, כשהוא נעזר ב[[אנטישמיות]] הטבועה ב[[גרמנים|עם הגרמני]], תוך שהוא יוצר עם העם הגרמני יחסים [[סימביוזה|סימביוטיים]]. דוידוביץ' טענה כי מ[[ימי הביניים]] ואילך הייתה התרבות הגרמנית נגועה בצורה הקיצונית ביותר של [[אנטישמיות]] שניתן לתאר, וכי קו היסטורי ישיר מוביל בין ה[[פוגרום|פוגרומים]] בימי הביניים ובין [[מחנה ריכוז|מחנות הריכוז]] של הנאצים. לשיטתה, גרמניה הנאצית הייתה מכונה טוטליטרית מאורגנת היטב, כאשר היטלר מדריך אותה בכל צעד לפי תוכנית שהגה מראש. דוידוביץ' הסתמכה על כתבי [[פריץ פישר (היסטוריון)|פריץ פישר]] בטענה כי קווי המשכיות רבי עוצמה קיימים בהיסטוריה הגרמנית, וכי היה "[[הדרך הגרמנית המיוחדת|משעול מיוחד]]" (Sonderweg) שהוביל את גרמניה אל הנאציזם באורח בלתי נמנע.