פתיחת התפריט הראשי

שינויים

הסרת קישורים עודפים, החלפה (הפסידה במלחמה)
| כיתוב=[[אוניית מערכה|אוניית המערכה]] [[אריזונה (אוניית מערכה)|אריזונה]] בוערת לאחר המתקפה היפנית על פרל הארבור
| תאריך התחלה=[[7 בדצמבר]] [[1941]]
| תאריך סיום= [[7 בדצמבר]] [[1941]]
| קרב לפני=אין, הקרב הראשון בזירה זו
| קרב אחרי=[[קרב האי וייק]]
'''המתקפה על פרל הארבור''' הייתה מתקפת פתע [[יפן|יפנית]] על הבסיס ה[[ארצות הברית|אמריקאי]] ב[[פרל הארבור]] שב[[הוואי]], בבוקר יום ראשון, [[7 בדצמבר]] [[1941]], במהלך [[מלחמת העולם השנייה]]. בתקופה זו נמצא בפרל הארבור בסיסו המרכזי של חיל הים של [[ארצות הברית]] ב[[האוקיינוס השקט|אוקיינוס השקט]]. את המתקפה ביצעו מטוסים של [[הצי הקיסרי היפני]] שהמריאו מ[[נושאת מטוסים|נושאות מטוסים]]. בשעה 7:55 בבוקר נתן מיטסו פושידה, הטייס היפני המוביל, את האות למתקפה כשקרא בקשר "טורה, טורה, טורה". ההתקפה על פרל הארבור נצרבה בתודעה האמריקאית כאירוע של "קלון" לאומי, שייזכר לדיראון עולם, והיא נחשבת לכישלון המודיעיני הגדול ביותר ב[[היסטוריה של ארצות הברית|תולדות ארצות הברית]], עד [[פיגועי 11 בספטמבר|מתקפת הטרור על מגדלי התאומים]] ב[[ניו יורק]]. המתקפה על פרל הארבור גרמה לכניסתה של ארצות הברית למלחמת העולם השנייה ובדיעבד לתבוסתה של יפן.
 
בתקיפת פתע זו איבדה [[ארצות הברית]] 12 ספינות מלחמה, 188 מטוסים ו-2,459 חיילים ואזרחים, אולם נושאות המטוסים וצי הצוללות לא נפגעו מכיוון שלא עגנו בבסיס באותה העת.
 
==רקע: מדיניות ההתפשטות של יפן==
את הסיבות שהביאו את [[יפן]] לצאת למתקפת פתע בעלת משמעויות מרחיקות לכת מבחינה צבאית ומדינית נגד [[ארצות הברית]] בפרל הארבור, ניתן למצוא עוד בשלהי [[המאה ה-19]], לאחר התקופה הידועה ביפן כתקופת [[הרסטורציה של מייג'י]], שהביאה לפתיחת השערים לעולם וגרמה לתהליך תיעוש מהיר שעברה יפן, בדרך להפיכתה למעצמה אזורית ועולמית.
 
תהליך זה לווה בתוך יפן בהתפתחות של מגמות לאומניות קיצוניות ומיליטריסטיות שהטיפו להתפשטות יפנית לצורך השוואת כוחה עם מעצמות המערב וכדי להבטיח את האינטרסים שלה ב[[סין]] ובדרום מזרח [[אסיה]]. לאחר הרסטורציה של מייג'י עברה יפן תקופה של צמיחה כלכלית מהירה ושל התפשטות צבאית, כדי להשיג שוויון כוחות מול ארצות הברית והמעצמות האירופיות. לשם כך שאפה יפן להשתלט על שטחים, אוכלוסיות ומשאבים טבעיים שהיו נחוצים לה, בשל מחסור במשאבים כאלה באיי יפן. הצבא מילא באותן שנים תפקיד מפתח בפוליטיקה היפנית. רציחות, ניסיונות [[הפיכה]] ולחצים פנימיים הפכו לטקטיקה של גורמים קיצוניים בצבא ובחברה היפנית. שני גנרלים, טוג'ו וקויסו, אף הפכו לראשי ממשלה. יפן הפכה במהירות למדינה מיליטריסטית, שבנתה צי חזק ומודרני, השלישי בגודלו בעולם באותה עת.
כש[[חבר הלאומים]] אימץ דו"ח אנטי-יפני של ועדת לייטון, שבחנה את המצב במנצ'וריה, נטש נציג יפן את הדיונים והודיע על כוונת ארצו לפרוש מהארגון. יפן המשיכה כל העת במדיניות דו-משמעית. ב-21 בפברואר [[1934]] העביר שר החוץ היפני לעמיתו האמריקני הודעה שבה אמר כי אין שום בעיה שאינה ניתנת לפתרון באמצעים ידידותיים ביחסים שבין שתי המדינות. עם זאת, ב-17 באפריל אותה שנה הבהירה יפן את עמדתה כי ממשלת סין חייבת למלא אחר שורת תכתיבים שהציבה לה, ובמקביל הודיעה על כוונתה לפרוש בסוף [[1936]] מאמנה בינלאומית שנחתמה ב-[[1922]] בוושינגטון, ושהטילה מגבלות על נוכחותה הימית באזור.
 
באותו שלב החלה יפן להכין את צבאה לאפשרות של פלישה לסין. היא גם ניהלה שיחות עם [[גרמניה הנאצית]] שהסתיימו בהקמת הברית נגד ה[[קומינטרן]], ב-25 בנובמבר [[1936]], שאליה הצטרפה גם [[איטליה]] ב-[[1937]], דבר שסימל את הקמת ברית [[מדינות הציר]] ואת הפלישה היפנית לסין ביולי [[1937]] ופרוץ [[מלחמת סין-יפן השנייה]].
 
הפלישה היפנית לסין התאפיינה בשימוש בשיטות של רצח ואונס המוני, שהגיעו לשיאם ב[[טבח ננקינג]] ב-13 בדצמבר [[1937]]. האירועים הקשים לא הפריעו לראש ממשלת יפן, הנסיך קונויי (Konoye) להצהיר כי הפלישה היפנית ל[[סין]] נועדה להבטיח את השלום באזור. שר החוץ היפני הוסיף הערה צינית משלו: "יפן אינה רואה בעם הסיני אויב".
 
במהלך שנת [[1941]] התגברה המתיחות הארוכה בין יפן הקיסרית וארצות הברית. ביולי [[1941]], כתגובה להמשך מגמות הכיבוש היפני בסין וב[[הודו-סין]], הטילו [[ארצות הברית]] ו[[בריטניה]] שורת סנקציות כלכליות על יפן, בהן [[אמברגו]] על ייצוא נפט, סגירת [[תעלת פנמה]] לספינות יפניות, והקפאת נכסים יפניים. צעדיה של ארצות הברית רק חיזקו את עמדתה של יפן כי היא חייבת להשתלט על המושבות העשירות בחומרי גלם על מנת להשתחרר מהתלות במערב וכי יש להילחם בארצות הברית, שהיא המכשול העיקרי להקמת האימפריה היפנית.
 
==הכנות היפנים לתקיפה==
[[קובץ:Attack on Pearl Harbor Japanese planes view.jpg|שמאל|ממוזער|300px|צילום מתוך מטוס יפני מתחילת המתקפה: ספינת המלחמה וסט וירג'יניה סופגת טורפדו; 2 מטוסי תקיפה יפניים נראים בתמונה, האחד מימין לפיצוץ והשני בימין התמונה]]
את הרעיון לתקוף את הצי האמריקני ב[[פרל הארבור]] הגה האדמירל [[איסורוקו יממוטו]], מפקד הצי הקיסרי היפני. יממוטו היה המוח המתכנן של המתקפה והוא החל את ההכנות אליה בתחילת [[1941]]. יממוטו, שהשתלם תקופה מסוימת בארצות הברית, הגיע למסקנה כי כדי להשלים את השתלטותה על [[סין]] ועל [[דרום מזרח אסיה]], צריכה [[יפן]] תקופה של שנה לפחות, שבה הצי האמריקני החזק באוקיינוס השקט יהיה מנוטרל. לפיכך, המתקפה המתוכננת על פרל הארבור הייתה בעיניו מתקפת מנע שנועדה לצורך זה. לאחר עימותים שהיו לו עם מפקדת הצי היפני, כולל איום שלו בהתפטרות, הוא קיבל בסופו של דבר אישור להקים כוח משימה ייעודי של נושאות מטוסים, ומינה את [[מינורו גנדה]] להכין את תוכנית המתקפה, שהתבססה כולה על עקרון ההפתעה באמצעות כוח אווירי של מפציצי טורפדו ומטוסי קרב הפצצה שימריא מצי של נושאות מטוסים. לקראת אפריל 1941 קיבלה התוכנית שם קוד "מבצע Z".
 
בקיץ 1941 התאמנו טייסי מפציצי הטורפדו היפנים באי [[קיושו]]. קפטן גנדה בחר בעיר [[קגושימה]] כאזור אימונים משום שהגאוגרפיה, הטופוגרפיה והתשתית שלה סיפקו לטייסיו את אותם אתגרים שציפו להם בפרל הארבור. האימונים כללו טיסה בגובה של 1,500 מטרים מאחורי צלע ההר וצלילה לעבר המבנים והבתים בעיר, עד לגובה של 7 מטרים בלבד, לצורך הטלת הטורפדו במים, במרחק של כ-270 מטרים מהמטרה.
[[קובץ:Pearlharborcolork13513.jpg|ימין|ממוזער|250px|מחסני התחמושת הקדמיים של (USS Arizona (BB-39 מתפוצצים לאחר פגיעת פצצה יפנית]]
[[קובץ:Uss utah bb capsizing.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שברי הספינה יוטה]]
בבוקר 7 בדצמבר [[1941]] הפציצו מטוסי הצי היפני את כל בסיסי חיל האוויר של צבא ארצות הברית על האי ואת כל ספינות המלחמה האמריקניות שעגנו במקום. כמעט כל המטוסים שהיו על הקרקע הושמדו, ורק מטוסי קרב בודדים הצליחו להמריא כדי ליירט את המטוסים התוקפים. חמש [[אוניית מערכה|אוניות מערכה]], [[שולת מוקשים]] אחת ושלוש [[משחתת|משחתות]] טבעו, וחמש אוניות נוספות ניזוקו; 188 מטוסים הושמדו, ו-2,402 חיילים אמריקאיים נהרגו. אוניית המערכה [[אריזונה (אוניית מערכה)|אריזונה]] התפוצצה וטבעה ובה יותר מ-1,100 מלחים - כחצי מכלל ההרוגים בתקיפה.
 
היריות הראשונות והחללים הראשונים במתקפה על פרל הארבור התרחשו כאשר USS Ward תקפה והטביעה צוללת יפנית ננסית. היפנים תכננו להפעיל חמש צוללות ננסיות בפרל הארבור כדי לפגוע בספינות הצי האמריקאי באמצעות טורפדו, לאחר תחילת ההפצצה האווירית. אף אחת מהצוללות לא חזרה בשלום, ורק ארבע מתוך חמש הצוללות נמצאו.
המטוסים תקפו בשני גלים, בשעה 7:53 ובשעה 8:55. האדמירל נגומו החליט לוותר על הגל השלישי והעדיף להסיג את כוחותיו, דבר שאחר כך התברר כטעות קשה מבחינת היפנים. מטרתו של הגל השלישי הייתה לפגוע ביכולת השיקום של הצי, מוסכי הנמל ומפעלים חיוניים על האי. ביטולה של תקיפה זו איפשרה את שיקום צי האוקיינוס השקט והנמל בזמן קצר בהרבה מאשר בתוכנית היפנית המקורית.
 
גל התקיפה הראשון יצא בשש וחמש דקות, בוקר השביעי בדצמבר. יצאו 183 מטוסים במבנה, שנשבר כדי ש-53 מטוסים יוכלו להתפנות לתקיפת שדות התעופה שבאי. מרגע שהתקרבו הכוחות היפנים ליעדם, המגינים האמריקאים פתחו באש [[נ"מ]] לעברם ובסופו של דבר גם ירו עליהם בתותחי 127 מילימטר מספינות שלא ניזוקו קשות.
 
==הגורמים למחדל האמריקני==
==תוצאות התקיפה==
[[קובץ:USS West Virginia2.jpg|שמאל|ממוזער|250px|חילוץ ניצולים. ברקע - אוניית המערכה West Virginia עולה באש]]
למחרת המתקפה היפנית, ב-[[8 בדצמבר]] [[1941]], הודיעו [[ארצות הברית]] ו[[בריטניה]] על [[הכרזת מלחמה]] רשמית על יפן, והקונפליקט העולמי של מלחמת העולם השנייה התרחב על פני כל שטחו של [[האוקיינוס השקט]]. שלושה ימים אחר-כך, ב-[[11 בדצמבר]], הכריזו [[גרמניה הנאצית]] ו[[איטליה הפאשיסטית]] מלחמה על [[ארצות הברית]], והאחרונה נכנסה למלחמת העולם השנייה לצד [[בעלות הברית]].
 
מתקפת הפתע היפנית על פרל הארבור שיתקה את כוחה של [[ארצות הברית]] באזור, חיסלה לזמן מה את יכולתה לשלוט במרחב הימי, ואפשרה ליפנים לשלוט במרחבי [[האוקיינוס השקט]]. מתקפת פרל הארבור שימשה מבוא להתקדמות היפנית. עד פברואר [[1942]] כבש הצבא היפני את [[גואם]], [[וייק (אי)|וייק]], [[הונג קונג]], [[תאילנד|סיאם]], ה[[פיליפינים]], [[מלאיה]] ו[[בורמה]]. שתי ספינות הדגל הבריטיות, [[אה"מ פרינס אוף ויילס]] ו[[אה"מ ריפאלס]], הוטבעו, ואפשרו את כיבוש [[סינגפור]].
 
עם זאת, הניצחון היפני היה זמני ומוגבל, שכן היפנים לא הצליחו לנצל את התקפתם לגירוש האמריקאים מזירת האוקיינוס השקט. כישלון זה הביא להתמוטטותם כעבור ארבע שנים. היפנים לא הצליחו להשיג שליטה מלאה במרחב הימי שלהם. כניסת [[ארצות הברית]] למלחמה גרמה ליפנים למתוח יתר על המידה את גבולות יכולת השליטה על יחידותיהם, ולא אפשרה להם לרכז מאמץ במקום אחד.
 
המתקפה היפנית על פרל הארבור גם זירזה את הצטרפותה של ארצות הברית למלחמת העולם השנייה בחזיתות באירופה, בצפון אפריקה ובמזרח הרחוק מול יפן לצדן של בעלות הברית.
 
היפנים זיהו את בסיס פרל הארבור כנכס החיוני של [[ארצות הברית]] אך התעלמו או לא הכירו בחשיבותן של נושאות המטוסים כעמוד השדרה של הצי האמריקאי. כמו כן הם לא העריכו נכונה את התגובה של העם האמריקאי למפלת פרל הארבור ולא ציפו להתגייסות מסיבית של ארצות הברית למלחמה נגד [[יפן]]. האדמירל [[איסורוקו יממוטו|יממוטו]], שהכיר היטב את המנטליות האמריקנית מתקופת לימודיו ב[[ארצותבארצות הברית]], הזהיר בעצמו כי התקפה על פרל הארבור, אם לא תסתיים בריסוק מלא של הצי האמריקאי באוקיינוס השקט, תביא לתוצאות הפוכות ו"תעורר את הענק האמריקאי מרבצו".
 
תחזיותיו של יממוטו התגשמו במלואן. הציבור האמריקאי, שהיה מפולג לגבי מידת המעורבות של ארצות הברית במלחמה ב[[אירופה]], התאושש מהר מאוד מהלם המתקפה בפרל הארבור והתאחד כולו סביב הקריאה לנקום ביפן, ב[[היטלר]] וב[[פשיזם]]. קריאת הקרב של לוחמי ארצות הברית מאז אותו יום הייתה "זכרו את פרל הארבור" (Remember Pearl Harbor).
*{{ויקישיתוף בשורה|שם=Category:Pearl Harbor attack|תצוגה=המתקפה על פרל הארבור}}
*[http://www.combinedfleet.com/btl_ph.htm תיאור המתקפה על פרל הארבור באתר המוקדש לצי היפני הקיסרי]
*[http://www.time.com/time/magazine/article/0,9171,953226,00.html מאמר בטיים מגזין - פרל הארבור, היום בו יפן הפסידה את המלחמהבמלחמה]
*[http://www.ihr.org/jhr/v11/v11p431_Lutton.html פרל הארבור - 50 שנה של מחלוקות היסטוריות]
*[http://plasma.nationalgeographic.com/pearlharbor/ngbeyond/ נשיונל ג'יאוגרפיק: פרל הארבור, עובדות, שאלות ותשובות]