התקף חרדה – הבדלי גרסאות

בהתקף חרדה המערכת הסימפתטית מופעלת ללא איום נראה לעין ואין פגיעה גופנית שמסבירה סימפטומים קשים אלו. אנשים החווים התקף חרדה מפרשים את הסימפטומים כסימן שהם נמצאים בסכנת מוות. עומדים להתעלף, עוברים התקף לב, משתגעים וכן הלאה. במרחב ההתנהגותי, אנשים העוברים התקף ינסו לעתים לברוח מהסביבה בה הם נמצאים, או יפנו לשירותי חירום, למשל יזעיקו [[אמבולנס]] או יפנו למיון, אם הם חושבים שהם עוברים [[אוטם שריר הלב|התקף לב]].

 

* חינוך וגורמים סביבתיים. נמצא כי ילדים של הורים התופסים את העולם כמסוכן או מצריך זהירות רבה נמצאים פגיעים יותר להתקפי חרדה. הדבר נכון במיוחד כשהם נמצאים במצבי מתח מתמשך.

* [[פוביה]]. אנשים הסובלים מפוביות עוברים לעתים התקף חרדה במצבים בהם הם נחשפים לגורם הפחד.

 

== לקריאה נוספת ==

* פרופ' יואל גולדברג. חרדה ופאניקה, דרכי התמודדות. הוצאת ספרים אח, (2005)

* ד"ר רונלד דאפי, ד"ר סוואן ספנס, ד"ר ונסה קובהן ואן וינגל. כיצד תעזרו לילד החרד שלכם. הוצאת ספרים אח, (2009).

* ענת בן סלמון ועופר ארז, [http://www.beok.co.il/Category/Article/8486/%d7%9b%d7%99%d7%a6%d7%93%2b%d7%9e%d7%aa%d7%9e%d7%95%d7%93%d7%93%d7%99%d7%9d%2b%d7%a2%d7%9d%2b%d7%97%d7%a8%d7%93%d7%94%2b%d7%90%d7%a6%d7%9c%2b%d7%99%d7%9c%d7%93%d7%99%d7%9d כיצד מתמודדים עם חרדה אצל ילדים?], באתר beok{{כ}}, 26 במרץ 2009

{{ynet|אילן טל|התקף חרדה: איך הגוף מאותת כשזה קורה?|4490124|1 ביוני 2015}}

{{הבהרה רפואית}}

== הערות שוליים ==