ליון פויכטוונגר – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 8:
עם פרוץ [[מלחמת העולם הראשונה]] התנדב פויכטוונגר לצבא. לאחר שהייה קצרה בחזית שוחרר מן הצבא בשל סיבות בריאותיות. ההשתתפות במלחמה קירבה אותו לחוגים שמאלנים וסוציאליסטיים בגרמניה. במהלך המלחמה הוא כתב מספר מחזות בעלי אופי אנטי מלחמתי. בשנת [[1925]] יצא לאור אחד הספרים המפורסמים ביותר של פויכטוונגר – "[[היהודי זיס (רומן)|היהודי זיס]]", ספר על אודות חייו של [[יהודי החצר]] [[יוזף זיסקינד אופנהיימר|יוזף זיס אופנהיימר]]. הספר תורגם לשפות רבות (כולל [[עברית]]) והביא לפויכטוונגר פרסום עולמי.
 
ליון פויכטוונגר היה בין המתנגדים הבולטים למפלגה הנאצית בסוף [[שנות ה-20 של המאה ה-20|שנות ה-20]] ובתחילת [[שנות ה-30 של המאה ה-20|שנות ה-30]]. את דעותיו ורגשותיו בנושא ביטא בטרילוגיה "אולם המתנה", שחלקהּ הראשון (הנובלה "הצלחה") פורסם בשנת [[1930]]. בראשית שנת [[1933]] נסע פויכטוונגר עם אשתו למסע הרצאות ב[[ארצות הברית]]. במהלך שהייתו בארצות הברית מונה [[היטלר]] ל[[קנצלר גרמניה]]. בשל כך החליט פויכטוונגר לא לחזור לגרמניה, והתיישב עם אשתו ב[[צרפת]]. בינתיים בגרמניה הוכרז פויכטוונגר כאויב האומה, אזרחותו נשללה ממנו ורכושו הוחרם על ידי המדינה.
 
בשנת [[1937]] ביקר פויכטוונגר ב[[ברית המועצות]], וחיבר על כך [[ספר מסע]] בשם "מוסקבה". בספר זה הביע פויכטוונגר את תמיכתו במדיניותו של [[סטלין]], ובשל כך נחשף לביקורת רבה בחוגים הליברלים בצרפת. בשנת [[1949]] במהלך [[המאבק נגד קוסמופוליטיות]] ספריו הוצאו מספריות ב[[ברית המועצות]] וחזרו למדפים בשנת [[1955]].