אבן לבנייה – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ ←סוגי אבן הנפוצים בישראל: תיקון קישור |
קו מפריד בטווח מספרים |
||
שורה 14:
===סוגי אבן הנפוצים בישראל===
[[
* '''חלילא''' - אבן לבנה צהבהבה מאזור דרום חברון, בעלת [[מרקם]] נקבובי כמעט [[קירטון|קירטוני]], מה שגורם לקבלת גידים שקועים בגוון בז' לאחר ה[[סיתות]].
שורה 91:
===קירות מורכבים מאבן ובטון===
[[קובץ:Stone 2.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בניית קירות אבן מורכבים]]
זו שיטת בנייה שבמידה מסוימת מחקה את הבנייה המסורתית של אבן ו[[מלט]] [[סיד]]י. בשיטה הזו בונים קיר מאבנים עבות יחסית (
הבנייה בשיטה המורכבת נעשית פחות פופולרית גם בגלל שהיא דורשת אבן עבה יחסית לבנייה בשיטת החיפוי, אבל עדיין השימוש בה מצוי ביישובים הערביים ב[[יהודה ושומרון]].
שורה 107:
התמיכה התחתונה של חיפוי האבן היא קורת בטון נמוכה בתחתית הקיר, ובמקרה שלא ניתן לבצע כזו קורה, מצמידים אל הקיר פרופיל פלדה בצורת זוויתן. בשיטה הזו רצוי{{הערה|1=ראו מפמ"כ 378 הוצאת [[מכון התקנים הישראלי]] 1994}} להשתמש באבנים עבות ונמוכות כיוון שבשעה שיוצקים בטון מאחורי האבן, האבן צריכה לעמוד ב [[לחץ הידרוסטטי|לחץ ההידרוסטטי]] שמפעיל הבטון היצוק מאחוריה. במידה ונדרש להשתמש באבנים דקות או גבוהות, ניתן לתמוך באבן ב[[טפסנות]] ארעית מצידה החיצון
[[קובץ:פינה מעוגלת.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|חיפוי בשיטה הרטובה ופינת אבן מפוסלת ומעוגלת מאבן מסוג '''מצפה אפור''' בפרויקט [[גשר המיתרים]] ב[[ירושלים]]]]
לשיטה הרטובה ישנה עוד גרסה שנקראת '''שיטת ההרכבה''' בה מרכיבים את הרשת על הקיר לחיפוי, מורחים עליה שכבת [[טיח]] בעובי
לפי התקן{{הערה|1=ת"י 2378 חלק שני הוצאת [[מכון התקנים הישראלי]] שנת 2005}} ניתן להשתמש בשיטה לחיפוי מבנים שאינם גבוהים יותר משלושים מטר, ולא ניתן להשתמש בה לתליית אבן אופקית.
|