החינוך העצמאי – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Motyshif (שיחה | תרומות)
שורה 11:
 
==פעילות החינוך העצמאי ותקצובו==
במסגרת החינוך העצמאי מחזיקפועלים בעיקר בבתיבתי הספר לבנות במגזר החרדי, ובמוסדותומוסדות תורניים לבנים הפונים למגזר הדתי והמסורתי כמו רשתות נתיבות משה ושובו.
השליטה והפיקוח של משרד החינוך על מסגרות החינוך העצמאי{{הערה|במסגרת [http://cms.education.gov.il/EducationCMS/Units/ChinuchMukar/ האגף לחינוך חרדי]}}, מצומצמים ביחס למסגרות הממלכתיות{{הערה|{{הארץ|יאיר אטינגר|מהפכה ברשתות החינוך החרדי? תלוי את מי שואלים|1.2202886|29 בדצמבר 2013}}}}, כאשר הוקם נקבע כי הוא יתוקצב בחלקו על ידי המדינה, ובחלקו מתרומות ומשכרושכר הוריםלימוד, כך בתחילת דרכו מומן על ידי המדינה בשיעור של 60%{{הערה|{{הצופה||סכסוכי תקציב ב"חינוך העצמאי"|1954/01/11|00401}}}} שיעור השתתפות המדינה עלה במשך השנים, אולם בשנת 1992 נקבע בתיקון לחוק יסודות התקציב כי החינוך העצמאי ו[[מעיין החינוך התורני]] המזוהה עם [[מפלגת ש"ס]], יקבלו תקצוב זהה לתקצוב החינוך הממלכתי בארץ{{הערה|אייל ברגר, [http://toravoda.org.il/%D7%9E%D7%9E%D7%9E%D7%9C%D7%9B%D7%AA%D7%99%D7%95%D7%AA-%D7%9C%D7%A9%D7%95%D7%95%D7%99%D7%95%D7%9F-%D7%9E%D7%93%D7%99%D7%A0%D7%99%D7%95%D7%AA-%D7%94%D7%AA%D7%A7%D7%A6%D7%95%D7%91-%D7%A9%D7%9C/ "מממלכתיות לשוויון": מדיניות התקצוב של בתי ספר במעמד 'מוכר שאינו רשמי' בין השנים 1949-2007], ינואר 2013}}, ולאור פסיקת בג"צ נקבע בחוזר מנכ"ל משנת 2003 כי התקצוב המלא מותנה בכך שבית הספר עומד בתנאים של רישום אינטגרטיבי. זאת בשונה ממוסדות לא-רשמיים אחרים, המקבלים תקצוב מופחת{{הערה|[http://cms.education.gov.il/EducationCMS/applications/mankal/arc/sc10ck3_7_34.htm "תקצוב מערכת החינוך היסודי – מעבר לתקן דיפרנציאלי לתלמיד"], חוזר מנכ"ל משרד החינוך (התשס"ג)}}. מוסדות בלתי-רשמיים אחרים, ובהםבהם בתי ספר פרטיים ומוסדות לימוד חרדיים שאינם חלק משתי הרשתות האמורות, מתוקצבים בשיעורים שבין 55% ל-75% מתקציבם של מוסדות רשמיים.
 
בשנת הלימודים תשע"ה החזיקפעלו במסגרת החינוך העצמאי בככ-240 בתי ספר שבהם למדו כ-90 אלף תלמידים{{הערה|יתד השבוע '''שנת העולמות המלאים''' יתד נאמן, 11 בספטמבר 2015 עמוד 56}}.
 
==מערך ההסעות של הרשת==