אהרן מנדל כהן – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מאין תקציר עריכה
שורה 1:
{{אין תמונה|גבר}}
הרב '''אהרן מנחם מנדל הכהן בהר"ן''' ([[י"א בניסן]] [[תרכ"ו]], [[1866]] - [[ח' בחשוון]] [[תרפ"ח]]) היה רבה של הקהילה היהודית ב[[קהיר]], מחבר פורה שהתפרסם בשלל יוזמות שביניהן ניסיון ל[[חידוש הסמיכה]] ומיזמי חינוך לילדי ישראל.
 
== ביוגרפיה ==
 
הרב בהר"ן נולד בטבריהב[[טבריה]] בי"א ניסן תרכ"ו לר' נתן ב"ר בנימין מקוסוב. למד בישיבות טבריה והוסמך לרבנות.
 
בשנת [[תרנ"ז]] נענה להזמנת העדה האשכנזית בקהיר שהייתה אז בראשית התלכדותה, וקיבל בה את כהונת הרב הראשי שהתמיד בה כשלשים שנה. ארגן את הקהלה ויסד בה מוסדות חינוך וחסד שנותרו קיימים למשך שנים.
 
לצד פעילותו הרבה חיבר ופרסם מספר ספרים בכמה תחומים. ביניהם '''כלילת חתנים''' - ריכוז דינים ומנהגים בחיי הנישואין; '''אבל מצרים''' - אוסף הספדים על גדולי ישראל; '''הנשמה והקדיש''' - מחקר על עניין [[הישארות הנפש]] ברוח הקבלה; '''חוברת הקדיש''' - על מקור הקדיש דיניו ומנהגיו והניח בכתב יד '''ספר תרוכין''' - שלשים שאלות מסובכות בדיני [[גט|גיטין]].
 
ספרו העיקרי הוא '''סמיכת חכמים''' שבו הביע את הדרישה לחידוש הסנהדריןה[[סנהדרין]] בישראל, כדי לחזק את סמכות הרבנות. לרעיונו זה התמסר במרץ רב. דרש לכונן מועצה בשם "כנסת הגדולה", ויסד אגודת רבנים שמנתה למעלה מ-500 חברים בכל תפוצות ישראל. כתוצאה מפעולה זו, התכנס בחודש אב תרס"ג קונגרס עולמי של רבנים ב[[קרקוב]] בהשתתפותו של הרב בהר"ן, {{ציטוטון|לטכס עצה להרמת דגל התורה ולבקש אופן נאות ורצוי לגדור הפרצות ולבנות הנדחות}}. בין משתתפי הכינוס היו גם הרב [[אליהו עקיבא רבינוביץ]] מ[[פולטבה|פולטובה]], והאדמו"ר רבי [[מנחם מנדל חיים לנדאו]] מ[[זוויירצ'ה]].
 
אורח נוסף שיצא לאירופה יחד עם בהר"ן היה הרב הראשי ל[[אלכסנדריה]] רבי [[אליהו בכור חזן]] שתמך בו בכל מיזמיו ועל פי השתדלותו החליטו ראשי הקהילה באלכסנדריה והברון ז'אק די מנשה, לממן את הוצאת הקונגרס.
 
פרטי הקונגרס וקורותיו תוארו בהרחבה בעיתוני התקופה, בעיקר על ידי הרב מפולטובה בירחונו "[[הפלס (ירחון)|הפלס]]", ועל ידי בהר"ן עצמו בספר '''כנסת הגדולה''' - מחברת אגודת הרבנים ובנימה ביקורתית יותר על ידי האדמו"ר מ[[זוויירצ'ה]] בספר '''מקיץ נרדמים'''. הדברים גם תועדו בפרוטרוט בקונטרס '''ארוכת בת עמי''' של [[אפרים דיינארד]] בארצותב[[ארצות הברית]], באנציקלופדיה '''[[אוצר ישראל]]''' ועוד.
 
ברבות השנים אף ארגן בהר"ן קבוצת רוכשים לשטחי מגורים בארץ ישראל, בין אדמות [[בית הכרם]] ובין [[בית וגן]] ליד [[ירושלים]], בזמן שעוד לא היה שם ישוביישוב. ביוזמתו נעשו הצעדים הראשונים ליסוד שכונת 'כנסת ישראל'. בדעתו היה להקים בתוכה את בית המוסד הדתי העליון של הסנהדרין המחודשת.
 
נפטר ב[[חיפה]] בח' חשוון תרפ"ח.