אשת יפת תואר – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
←‏חז"ל: מקור, עריכה
←‏חז"ל: הרחבה
שורה 13:
 
==חז"ל==
הלכה זו שמתירה זנות עם [[גוי]]ה (אפילו ל[[כהן]]), ולכמה דעות אף [[אונס]](לאחר [[גיור]]) {{הערה|ראה אנציקלופדיה תלמודית כרך כה, ערך יפת תואר (טור נא-נב).}} - היא חריגה ביותר. [[חז"ל]] התייחסו לאשת יפת תואר ב[[מסכת קידושין]]{{הערה|{{בבלי|קידושין|כא|ב}}}}, ושם הם קובעים את הכלל "לא דיברה תורה אלא כנגד יצר הרע, מוטב שיאכלו ישראל בשר תמותות שחוטות ואל יאכלו בשר תמותות נבילות" כלומר שמדובר בתופעה מגונה ושלילית שיש להסדירה ולמסדה בדרך של היתר, וכך יהיה ניתן לפקח עליה ולמנוע תקלות שעלולות להתרחש אם לא תוסדר. שם נקבעו הלכות שונות: שאשת יפת תואר איננה חייבת להיות יפה באמת; אסור לקחת יותר מאישה אחת; אסור ללחוץ אותה במלחמה ולהפחיד אותה, או לשכב עימה במקום שאינו פנוי. ישנה מחלוקת בין [[רש"י]] ל[[תוספות]] האם מותר לקיים עימה יחסי מין, פעם אחת בלבד, עוד בשעת המלחמה, או כשההיתר הוא רק לאחר הבאתה לביתו והמתנת החודש.{{הערה|1=ראה תוס' קידושין כב ע"א.}} לפי ה[[רמב"ם]] ההיתר הוא לבעילה יחידה בשעת המלחמה. בגמר החודש, מותר ללוחם לשאת את השבויה לאישה רק אם תסכים ל[[גיור|התגייר]]; כל עוד לא התגיירה היא נשארת במעמדה במשך שנים עשר חודש, ובהם אין לפגוע בה אף שהיא עודנה דבקה ב[[עבודה זרה]]. לאחר מכן, היא נדרשת לקבל את שבע [[מצוות בני נח]] ויש לשחררה.
 
[[רש"י]] מסתייג מאשת יפת תואר ודורש את הקשר הפרשיות, לכך שמי שלוקח אשת יפת תואר, היא לבסוף הופכת עליו שנואה, ונולד לו [[בן סורר ומורה]]. על פי [[מדרש תנחומא]], [[אבשלום]] שמרד באביו והיה למעשה בן סורר ומורה, היה בנה של [[מעכה בת תלמי|מעכה]] בת [[תלמי, מלך גשור|תלמי]] מלך [[גשור (ממלכה)|גשור]], ש[[דוד]] חמד במלחמותיו. חז"ל גם סוברים ש[[תמר (בת דוד)|תמר]] הייתה בת של אשת יפת תואר ולכן הייתה יכולה להינשא לאחיה [[אמנון (דמות מקראית)|אמנון]], כפי שהיא מבטיחה לו, מכיוון שהייתה בתו של דוד עוד בשלב שאמה הייתה גויה, ולכן לא התייחסה אליו. [[רב יהודה]] בשם [[רב (אמורא)|רב]] מבקר את דוד וטוען שהיו לו לא פחות מארבע מאות בני יפות תואר (קידושין ע"ו ע"ב).