הבדלים בין גרסאות בדף "חפץ חיים (קיבוץ)"

מ
בוט החלפות: \1יישוב\2, הייתה
(ניסוח, הגהה)
מ (בוט החלפות: \1יישוב\2, הייתה)
[[מאורעות תרפ"ט]] (1929) גרמו להתעוררות ציונית ב[[יהדות גרמניה]] וחשיבה על [[עלייה לארץ ישראל]]. [[עליית הנאצים לשלטון|עליית היטלר לשלטון]] ב-[[1933]] גורמת לחבורת יהודים לעזוב את גרמניה בשנת התרצ"ג ולעלות לארץ ישראל. אותם יהודים התחלקו לשני קבוצות- קבוצה אחת פנתה לפתח תקווה, והשנייה לכפר סבא. שתי הקבוצות ידעו שמיקומן זה הוא זמני בלבד. לקבוצות היה אידאל משותף: קיבוץ דתי-חלוצי, הרבה חילופי מכתבים מגרמניה מעידים על הרעיון עוד משנים לפני העלייה. שתי הקבוצות התכנו "חפץ- חיים" ( ראה פרק הבא- מקור השם). הקבוצה שהייתה בפתח תקווה התהוותה מ-7 מייסדים וגרה באוהל, גם בימי הקרה והגשם. כעבור זמן מה העירייה בקשה שיעזבו את המקום כי לא הייתה להם שום בעלות עליו.
 
אימו של אחד החברים, יצחק וייל, קונה [[פרדס|פרדסים]] בסביבת [[רחובות]]. ובחנוכה הם עוברים לשם ומתגוררים בנקודה באוהל וליפט. ליפט הוא מין של ארגז ענק להעברת חפצים. התנאים בגדרה לא טובים- חום מחניק, צפיפות איומה, וחוסר תעסוקה ופרנסה. הרווקים כועסים על בעלי המשפחות בגלל ההוצאות על המשפחה, וכולם יודעים שכאן לא יכול להיות הישובהיישוב האמיתי אבל בכל זאת אסור לנטוש. נבנים צריפים ונקנות חיות. החברים עברו הכשרות וכולם מנסים להגדיל את המשק החי לקראת העלייה לקרקע.
 
== מקור השם ==
אדמות המקום שעליו יושב היום קיבוץ חפץ חיים נקנו על ידי [[הקרן הקיימת]] ויושבו לראשונה ב-[[15 באוגוסט]] [[1937]], במסגרת יישובי [[חומה ומגדל]]. יישוב זה כונה אז "שער הנגב" וגם "כפר סאלד". לאחר מספר שנים עברו יושבי המקום, ב-[[13 בנובמבר]] [[1942]], ל[[אצבע הגליל]], ל[[כפר סאלד]]{{הערה|1=[[יהודה זיו]], "[http://www.snunit.k12.il/heb_journals/aretz/273009.html חוות שנלר]", מתוך "טבע וארץ", מרץ-אפריל 1985, כ"ז 3 (בסוף המאמר פסקה בשם "איפה השער לנגב?") באתר "סנונית"}}.
 
שנה וחצי לאחר מכן עברו חברי גרעין קיבוץ חפץ חיים, [[חלוציות|חלוצים]] דתיים מ[[גרמניה]], חברי "[[תנועת עזרא|עזרא]]" ו"[[אגודת ישראל]]", ששהו בהכשרה משנת [[1933]]{{הערה|1="[[כל מקום ואתר]]", מדריך שלם להכרת הארץ, [[משרד הביטחון - ההוצאה לאור]] ו[[הוצאת כרטא]] 1980}}ליד [[כפר סבא]] ובגדרה, אל האדמות הנטושות של "שער הנגב". חברי הגרעין ביקשו לקיים את המצוות התלויות בארץ ככתבן וכלשונן בהתאם להנחיות של [[החזון איש]]. מספרים שהיתהשהייתה התרגשות רבה ביום העלייה. בלילה הראשון ישנו בקיבוץ רק 12 חברים וחברה אחת.
 
בעשור הראשון של המדינה לא צלחה דרכו של הקיבוץ והוא שקע בחובות{{הערה|{{דבר||שבעה קיבוצים ותיקים מבקשים עזרה|1961/10/24|00509}}}}. כיום הקיבוץ, כמרבית הקיבוצים, סיים את תהליך ה[[הפרטה]]. וכיום הוא '''מופרט לחלוטין.'''
 
== הדת בקיבוץ ==
בקיבוץ נמצאת [[אולפנת "צביה חפץ חיים"]] ותנועת נוער [[בני עקיבא]]. בעבר התנועה היתההייתה עזרא, התנועה שהקימה את הקיבוץ. בעבר היה קיים בקיבוץ בית ספר היסודי "ברויאר חפץ חיים" שהועבר ל[[יד בנימין]].
 
הקיבוץ נמצא בעיצומו של תהליך שיוך דירות לחברים, פועל יוצא של מימוש ההפרטה.