דובר (שירה) – הבדלי גרסאות

 

* '''ידיעה''' - אחת ההבחנות המקובלות בנוגע לדוברים היא ההבחנה בין [[מספר כל יודע]] למספר מוגבל. זוהי הבחנה איכותית, אדם לא יכול להיות "מעט כל יודע". לידע של הדובר יש השלכות הן לגבי מהימנותו, והן לגבי צורת הסיפר.

* '''מסירה''' - [[מנחם פרי]] ו[[מאיר שטרנברג]] במאמרם "המלך במבט אירוני",{{הערה|{{מטח|[[מנחם פרי]] ו[[מאיר שטרנברג]]|המלך במבט אירוני; על תחבולותיו של המספר בסיפור דוד ובת-שבע ושתי הפלגות לתאוריה של הפרוזה|14049|מתוך '''הספרות''' 1, 1968-1969, עמ' 263-292}}}} הדגישו כי יש הבדל בין מספר כל יודע למספר כל מוסר. מאחר שספרות היא אמנות של זמן, לא ניתן למסור את כל האינפורמציה מיד, אלא יש לפזר אותה. מספרים רבים, שאינם חשודים בחוסר ידיעה, בוחרים לעכב מידע כדי ליצור אפקט מסוים על הקורא (ע"ע: [[פער (ספרות)|פער]]).

* '''מודעות לתקשורת''' - בספרו ''Expositional Modes'', טוען מאיר שטרנברג כי תכונה זו מהותית להבנת הדובר. מודעות הדובר לכך שהוא צד אחד בתקשורת, גורמת לו לספר דברים באופן שונה מאשר אילו הוא לא היה מודע לכך. [[זרם תודעה]] הוא דוגמה לסוג ספרות בו הדובר אינו מודע לתקשורת. הדובר חושב, והוא אינו יודע שמחשבותיו גלויות לפני הקורא. דוגמה נוספת היא ה[[יומן]]. שטרנברג מבחין בין מספר, שהוא דובר המודע לתקשורת, לבין [[ אינפורמנט (תורת האינפורמציה)|אינפורמנט]], דובר שאינו מודע לתקשורת.

==השפעת הדובר על הנרטיב==

 

 

מצד שני, מספר שאינו כל יודע צריך להסביר כיצד הוא השיג את הידע שלו. המספר יכול לדווח רק על אירועים שעליהם הוא שמע, או שבהם נכח, והדבר מגביל בהכרח את הדברים, שעליהם הוא יכול לדווח.