אוריינות – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ בוט: החלפת טקסט אוטומטית (-([א-תֲֳִֵֶַָֹּּ])(?:‎|‏)+ +\1)
Matanyabot (שיחה | תרומות)
מ בוט החלפות: \1גרפי\2
שורה 131:
פינות המשחק בגן מכילות מגוון של [[תמרור]]ים, שלטים וכתוביות שאליהם נחשפים הילדים על בסיס יומי{{הערה|שם=פינתמשחק}}. כמו כן, במסגרת משחקים סוציו-דרמטיים הילדים [[חיקוי|מחקים]] פעילויות אוריניות של [[בגרות|מבוגרים]] כמו קריאת [[עיתון]], [[בישול]] על פי [[מתכון]], כתיבה של [[מרשם רופא]] לחולים והכנת [[שיעורי בית]]{{הערה|שם=פינתמשחק}}.
 
רכישת הקריאה מתבססת על היכולת לקשר [[קול|צליל]] מסוים לסימן גראפיגרפי המסמל אותו במערכת ה[[כתב]]. לצורך כך נדרשת [[מודעות פונולוגית]] בשלה וליקוי בתחום זה יכול להוביל ל[[דיסלקסיה|לקות קריאה]]. יש ראיות ממשיות כי ילדים יכולים להבדיל בין רעשים בצורה ברורה בגילאים שונים. לפיכך, לא ניתן ליישם שיטות פונטיות על ילדים צעירים מאד. עם זאת, מומחים נחלקים בנושא זה, כשיש כאלה שתומכים ב[[למידה]] מאוחרת אך מהירה יותר בעזרת שיטות פונטיות, ואחרים תומכים בלמידה מוקדמת של אוצר מילים בסיסי בשיטה של הכרת המילים עצמן.יש בתי ספר שאינם מלמדים ילדים לקרוא לפני גיל שבע, מכיוון שהם טוענים כי בגיל הזה הילד אינו מוכן לכך.
 
הפונטיקה משפרת את ה[[כתיב]] ויכולת ה[[כתיבה]] של הקוראים. שיטות שמלמדות [[מילה (בלשנות)|מילים]] ולא [[הברה|הברות]] אמורות להעלות את קצב קליטת המילים ואת מהירות הקריאה אצל תלמידים רבים. משום שהפונטיקה מתמקדת ביכולת הפיענוח הטכנית של הכתב, היא אינה מספיקה ליכולת [[הבנת הנקרא]] של ה[[טקסט]]. לשם כך דרושים גם כישורים גבוהים יותר כגון יכולת [[שפה|שפתית]], [[הסקת מסקנות]], [[ידע כללי]] ועוד.