הארצה – הבדלי גרסאות

מתקיים שיח פילוסופי בתחומי ה[[ביולוגיה]] וה[[אקולוגיה]] בשאלת [[אתיקה|אתיות]] ביצוע הארצה בעולמות אחרים. בצד מצדדי תהליך ההארצה אנשים דוגמת רוברט זוברין, מרטין ג'י פוג וריצ'רד ל. ס. טיילור הסבורים כי חובתה המוסרית של האנושות לדאוג להתאמתם של עולמות אחרים למחייהלמחיה, תוך עידוד המשכיות תהליכי התמרה אקולוגית בידי אורגניזמים, גם בסביבות מחיה מעבר לזו שבכדור הארץ. אלה גם מעלים את האפשרות להרס סביבתי מוחלט בכדור הארץ, אם האנושות לא תשנה את דרכיה ביחס לסביבה. ועל כן, בטווח הארוך, אפשר כי תישארנה שתי אפשרויות בלבד - יצירת מקלט לצורות החיים הארציות בעולמות אחרים, או לחלופין הכחדות מוחלטת של אלה. בכל מקרה, מציינים מצדדי הרעיון, הארצתם של כוכבי לכת עקרים אינו מעשה שגוי מוסרית, בהיעדר סביבה אקולוגית להתערב בה ולשנותה. הוגי דעות זהירים יותר גורסים כי הארצה היא בגדר התערבות בלתי אתית בטבע, ולאור עברה רווי המחדלים של האנושות בשמירת הסביבה בכדור הארץ, מוטב לאדם להימנע מהתערבות בסביבתם של כוכבי לכת אחרים. יש גם הוגים, דוגמת כריסטופר מק'קיי, המצדדים בגישה של פשרה, הטוענת כי הארצה היא אתית, במידה סבירה, רק בתנאי שנקבע בוודאות כי אין מתקיימים בכוכב הלכת הזר תהליכי חיים משלו; אם כן, לא זו בלבד שאסור לנו לנסות לעצב את כוכב הלכת לצרכינו, אלא אף נדרש מאיתנו להתאים את סביבתו לטיפוח צורות החיים הילידיות שעל פניו.