יצחק עגן – הבדלי גרסאות

בשנות השלושים לא היה בנמצא סופר או משורר שקיים עצמו מיצירתו, וכל אחד מהם נזקק לעבודה מפרנסת. עֹגן עבד עד לפרישתו לגמלאות בתחום החינוך; תחילה כמורה ומחנך נודע ויותר מאוחר כמנהל מוסד חינוכי ובסופה של דרך זו היה למפקח בכיר מטעם משרד החינוך. בודדים מקרב היוצרים נודעו כמעורבים ממש בחיים הפוליטיים, כדוגמת [[אלכסנדר פן]]. השתייכותם הפוליטית של מרביתם אף לא נמצאה במוקד עולמם. אחרים, ועֹגן ביניהם, התמקדו בעשייה למען עמיתיהם. בין היוצרים הידועים שנמנו עם חבריו הקרובים היה גם הסופר [[יוסף אריכא]]. לאורך שנות ידידותם ההדוקה הם פעלו במשותף גם לקידומם של כלל היוצרים העבריים 'במדינה שבדרך'. בין היתר הם הוציאו דפדפת לספרות עברית (מאה משוררים ומספרים) שהופיעה בהוצאת [[צ. ליינמן]] בשנת [[1942]]. מדי שבוע הוצג בחנויות לרכישה דף המוקדש ליוצר אחד, בדרך כלל, ולעתים אף יותר מדף אחד, על-פי קצב יכולתו של המו"ל. בכל דף התפרסמה תמונתו של יוצר בצירוף פרטים ביוגראפייםביוגרפיים ומשהו מיצירתו המקנה עליו מושג. לדפדפת ספרותית זו הוכנה כריכה מרשימה שצויירה בידי [[משה קסטל]]. עֹגן גם ערך את ה[[אנתולוגיה]] "השירה העברית החדשה מ[[רמח"ל]] ועד ימינו". עריכתו הייתה מקיפה מליקוט החומר ועד לכתיבת מבואות (האנתולוגיה הזאת הופיעה לראשונה ב-[[1948]] ומהדורה חדשה שלה התפרסמה ב-1971).