הבדלים בין גרסאות בדף "תולדות מלחמת העצמאות (ספר)"

מ
בוט החלפות: \1יישוב\2, דוגמה\1, בן-גוריון, שירותים
(←‏top: clean up, replaced: <br /> | ← | באמצעות AWB)
מ (בוט החלפות: \1יישוב\2, דוגמה\1, בן-גוריון, שירותים)
 
==כרך ראשון: המאבק על מטרה==
הכרך הראשון של הסדרה מתחיל בעת ביקורו של [[דוד בן-גוריון]] בקורס השתלמות למפקדים בכירים של [[ההגנה]] ב[[ג'וערה]] יחד עם המפקדים הבכירים של ההגנה בשנת [[1943]], בה מציג [[דוד בן -גוריון|בן -גוריון]] בפני הנוכחים שאלה: "עכשיו הגידו לי. מהי מטרתנו? לשם מה אנחנו מקיימים קורס זה במאמצים כה רבים, ואתם עוברים אותו בתנאים כה קשים? מה תכלית פעילותינו הנוכחית בארץ ישראל?" הנוכחים השיבו תשובות שונות, אך לטעמו אין זה סיפק אותו. כתגובה לכך אמר בן -גוריון באקט של יאוש למפקד ההגנה [[משה סנה]]: "אף אחד לא אמר שמטרתנו היא מדינה יהודית עצמאית בארץ ישראל". מטרת הסופר בהצגת סצנה זו בכרך זה היא חידוד ההכרה שאכן רק דוד בן -גוריון הכיר במטרה וזה הוא שהניע אותו לחתור לניצחון העצמאות היהודי ואליה כיוון את כל תשומת לבו.
 
'''העמדות החוץ ישראליות:'''
 
מפרספקטיבה זו עובר מילשטיין על התקופה שקדמה להקמת המדינה וסוקר את האירועים אשר הובילו להקמתה או פגעו במימוש הרעיון. כדוגמאכדוגמה לכך מציג מילשטיין את הדיונים [[לונדון|בלונדון]] בין הממשל המנדטורי ונציגי [[הסוכנות היהודית]] בארץ ישראל שהיו ממנהיגי היישוב, עבור לעמדת [[מדינות ערב]], וכן את הרקע של ערביי ארץ ישראל ואת המעורבות של מדינות ערב השכנות בתקופה שקדמה להקמת המדינה. בהתאם מציג הסופר את מסקנתו כי הנהגתו של המופתי מסייעת לתהליך הקמת המדינה, שכן הוא גורם שלילי בהתארגות הישובהיישוב הערבי.
 
'''התארגנות פנים ישראלית:'''
 
מנקודה זו עובר הסופר לתיאור הכנותיו של [[דוד בן -גוריון]] להקמת [[צבא ההגנה לישראל]] בארגון ובחימוש שיתאימו למלחמה הצפויה על הקמת המדינה בה הוא מציג את מהות היחסים עם ארגוני המחתרות [[אצ"ל]] [[לח"י|ולח"י]], בה הוא מציג את פעילות השרותיםהשירותים החשאיים שהיו מרושתים היטב בממשל הבריטי ואצל ערביי ישראל, ובכך הנהלת היישוב מקבלת מראש את רוב המידע שהיה דרוש לה.
כמו כן מתאר מילשטיין את המאבק לעיצוב דמותו של הצבא הישראלי שהתנהל בין דוד בן-גוריון עם ראשי ההגנה ועם ראשי מפלגות. לטענתו ניסה בן -גוריון להוביל את הצבא [[מיליציה|ממיליציה]] [[צבא|לצבא סדיר]]. לאור כך העדיף בן -גוריון בפיקוד את יוצאי [[הצבא הבריטי]] בעלי הניסיון [[מלחמת העולם השנייה|ממלחמת העולם השנייה]].
 
כרך זה מסתיים בנושא "חלקות העוגה הלאומית", עד כמה ראשי היישוב היו מוכנים להקציב אמצעים על מנת לממן את ההכנות למלחמה הלא-נמנעת. הפרקים האחרונים דנים ביחס המעצמות החזקות [[ארצות הברית]] ו[[ברית המועצות]] להקמת מדינת ישראל. ובכך מתאר את יום ההצבעה על החלטת האו"ם ב-[[כ"ט בנובמבר|ב-29 בנובמבר]] [[1947]], וכן עיסוק מועט בסוגיית "מחירם של חסידי אומות העולם" אשר תמכו בהחלטת האו"ם על הקמת מדינת ישראל.