הוראות פתיחה באש בישראל – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הגהה |
ניסוח |
||
שורה 10:
* כאשר חייל חש סכנת חיים ברורה ומיידית מותר לו לפתוח באש על מנת לנטרל את האיום.
במקרה של זיהוי דמות חשודה ('[[נוהל מעצר חשוד]]') - זהו הנוהל הבסיסי:
* החייל קורא לעבר הדמות החשודה שלוש פעמים : "עצור , עצור ,עצור !"
* החייל קורא: "עצור והזדהה", או "עצור, סיסמה".
* החייל קורא: "עצור,
* אם נשקו של החייל טעון (בהתאם לפקודות או לנסיבות), ההוראה היא לבצע קודם כל דריכה בהפגנתיות ("שיקשוק") - לשם הרתעה, ולאחר מכן - שתי יריות אזהרה בכינון הנשק בזווית של 60 מעלות למעלה. אם הנשק לא טעון, החייל מכוונו בזווית של 60 מעלות לעבר גזרה ריקה, ודורך בהפגנתיות את נשקו
* החייל יורה לעבר רגלי הדמות החשודה.
* לחייל מותר לירות לעבר מרכז
פעולות אלו מבוצעות באופן עוקב עד שהדמות עוצרת ומזדהה, ובמקרה זה על החייל להתחיל לפעול על פי [[נוהל מעצר חשוד]]. במקרה שהדמות מתחילה לירות על החייל או על אנשים אחרים באזור, או שהחייל מזהה בוודאות שהדמות מהווה סכנה ברורה ומיידית לו ולסובבים אותו, הוא יורה לעברה על מנת להרגה. כמו כן, במקרים בהם מנסים לחטוף את החייל או את נשקו, הוא רשאי לירות על מנת להרוג. על פי הגדרות ההוראה, [[יידוי אבנים]], אשר
בשעת [[מלחמה]] הוראות אלו נוקשות פחות - חיילים מורשים לירות על כל דמות או [[רק"ם]] שמזוהה כאויב. על פי החלטת שרשרת הפיקוד, נוהלי הפתיחה באש משתנים מנהלים פסיביים (ירי תגובה בלבד בעת זיהוי אויב - למשל, בשעה שבה הלחימה מופסקת לאחר כניסתה לתוקף של הפסקת אש) לנהלים בעלי אופן אקטיבי (ירי יזום בעת פעילות צבאית) ולחלופין.
|