הבדלים בין גרסאות בדף "אווסטה"

נוספו 26 בתים ,  לפני 4 שנים
ניסוח, החלפות (אבדו, אם, ויליאמס), ויקישיתוף בשורה
מ (הסרת תו כיווניות)
(ניסוח, החלפות (אבדו, אם, ויליאמס), ויקישיתוף בשורה)
 
== היסטוריה ==
 
=== גיל הכתובים ===
כתובי האווסטה, שנכתבו בשפה האווסטית נאספו לאורך מאות שנים עד אשר קובצו לספר אחד.
 
=== העברה מדור לדור ===
רווחת דעה כי כתובי האווסטה הועברו מדור לדור בעל פה לפני שהועלו על כתב, לעומת זאת הספר של ארדה ויראף, שחובר במאה ה-3 או במאה ה-4 לספירה, תחת שלטון האימפריה הסאסנידית, מציע שהגאת'ות ומספר מסוים של כתובים מן האווסטה שאוגדו לתוכה, אוכסנו קודם לכן בספריית הארמון של מלכי האימפריה האח'מינידית (559 לפנה"ס – 330 לפנה"ס), שנשרף על ידי חייליו של אלכסנדר מוקדון, אולם אין מסמכים המעידים על העברה זו או אחרת, שכן במידהאם והיוהיו מסמכים המאשרים אחת מן הטענות, נכון להיום הם [[חיבור אבוד|אבדו]].
 
לעומת זאת, [[ראסמוס כריסטיאן ראסק]] הסיק, שהכתובים חייבים להיות שרידיו של מקור ספרותי גדול, בדיוק כפי שהציע [[פליניוס הזקן]] בספרו "[[תולדות הטבע]]" בו הוא מתאר את הרמיפוס מסמירנה "מפרש שני מיליוני מזמורים ופסוקים של זרתוסטרא" במאה ה-3 לפנה"ס.
לפי ה[[דנכרד]], יצירה דתית למחצה שנכתבה בסביבות המאה ה-9 לספירה, המלך וולגאש (ככל הנראה הכוונה למלך הפרתי [[וולוגסס הרביעי]] 191-147~ לספירה) ניסה לקבץ ולאגד את הכתבים הקדושים, אבל תוצאות המשימה הזאת, אם התרחשה לא שרדה את מהמורות הזמן.
 
במאה ה-3 לספירה, השליט הסאסאני, [[ארדשיר|ארדשיר הראשון]] (מלך מ-226 עד 241 לספירה) ציווה על הכהן הגדול טנסר (או טונסאר) לאסוף ולאגד את הכתבים הקדושים לספר. הדנfכרד מספר לנו כי ניסיונו של הכהן הגדול טנסר הניב העתק הכולל עשרים ואחד ספרים, שנקראים [[נאסקים]] (nasks), המחולקים אף הם ל-348 פרקים, המונים כ-3.5 מיליוני מילים.
כמו כן, נעשה עיבוד נוסף ואחרון תחת חסותו של השליט [[שבור השני|שָפּוּר השני]] (מלך מ-309 עד 379 לספירה).
 
האווסטה, כפי שהיא מוכרת לנו כיום, מייצגת את אותם חלקי כתובים שנעזרים בהם לטקסי הפולחן, ולפיכך הם שרדו ונשתמרו בזכרונותיהם של הכהנים, וכעת כשהאווסטה מכילה את כל התכנים הפולחניים בשפה האווסטית, היא יכולה להכיל תכנים שלא נערכו בעשרים ואחד ספרי הנאסקס כלל.
באותה משמעות, האווסטה הנוכחית היא ספר תפילה מאשר תורה, כי שארית עשרים ואחד ספרי הנאסקס נאבדואבדו ונעלמו עם נפילתה של האימפרה הסאסנידית והכיבוש המוסלמי בפרס, שהביא את האמונה המוסלמית לאזור ודחק את האמונה הזורואסטרית לשוליים.
אבל, ישנן מספר יצירות משניות בלשון הפלהבית המתיימרות לכלול בתוכן קטעים או רשימות תכנים של הספרים האבודים (שכאמור נאבדואבדו ונעלמו קודם לניסוחה של האווסטה).
 
=== האסכולה האירופאית ===<!-- בעקרון בוויקיפדיה האנגלית כתוב - European Scholarship, אני אישית מצאתי לנכון לתרגם את זה כך ולא כ"מלומדנות אירופאית" -->
מספר כתבי יד של האווסטה נאספו על ידי ראסמוס כריסטיאן ראסק בביקורו ב[[בומביי]] ([[מומביי]] של היום) ב-1820, וזו הייתה ההבחנה שלו, שהראתה כי השפה האווסטית נשתמרה דרך כתובים שמקורם ככל הנראה ממקור ספרותי גדול שאחסן בתוכו כתבי קודש.
צריך לציין, כי אוסף כתבי היד שאסף ראסק שמורים כעת בספריה של [[אוניברסיטת קופנהגן]].
כמות נוספת של כתובים שמורה במקומות כמו [[בית מזרח הודו]] ו[[המוזיאון הבריטי]] בלונדון, [[הספרייה הבודליינית]] באוקספורד וכן במספר ספריות של אוניברסטאות שונות בפריס.
 
=== הזנד ===
המילה זֶנד או זָנד פירושה המילולי הוא "ביאור, פירוש, תרגום", והיא מתייחסת לפירושים בעלי משמעות אחרת (פרפרזה) בשפה הפרסית התיכונה (ראה פאזנד ופהלבית) על הספרים בשפה האווסטית, פירושים אלו ניתן להשוות במידה מסוימת לתרגומים של היהדות (כמו תרגום אונקלוס לתורה), הפירושים לאווסטה, שמתוארכים מן המאה ה-3 למאה ה-10 לספירה, לא היו מיועדים לשמש ככתבים תאולוגים בעצמם אלא לשמש כהדרכה דתית לציבור, שלא דובר את השפה האווסטית.
זאת, בניגוד לכתובי האווסטה, שעקב קדושתם הרבה נכתבו וסופרו אך ורק בשפה האווסטית שנחשבה שפה קדושה (בדיוק כמו העברית בקרב היהדות והערבית בקרב האסלאם).
 
השימוש במונח "זֶנד-אווסטה" בהתייחסות לאווסטה נובע מאי הבנה של הביטוי "זָנד-אי-אווסטה".
טעות נפוצה ונוספת הקשורה בשימוש במילה זֶנד היא שקוראים לכלל השפה האווסטית או הכתובים האווסטית על שמה.
ב-1759, דיווח אברהם הייניקן אנקטיל דופן כי סופר לו שהמילה זֶנד הייתה שם של השפה של הכתובים הקדומים של האווסטה. בדיונו השלישי, שפורסם ב-1798, מציין סר וויליאםויליאם ג'ונס שיחה עם כהן הודי, שסיפר לו כי הכתובים נקראים זֶנד, והשפה נקראת אווסטה, גם זו שגיאה שנובעת מתוצאות של אי הבנת המונח "פאזנד", שלמעשה מתייחס לשימוש של האלפבית האווסטי בכתיבת הזנד וכתובים שונים השפה הפרסית התיכונה, כביטוי פירושו "בתוך הזנד".
 
הבלבול בין המונחים השונים הפך להיות מקיף באסכולה האירופאית וכמעט לא ניתן לשנותו, והזנד-אווסטה, על אף היותה שם מוטעה ושגוי, נמצאת עדיין לפעמיים בשימוש כדי לציין את הכתובים הקדומים.
=== היסנה ===
היסנה (מן המונח "יאזישן" שפירושו המילולי: "סגידה, קורבן"), היא האוסף הראשי של הפולחן, היא מכילה שבעים ושניים קטעים הקרויים "הא – יטי" או פשוט "הא". שבעים ושניים חוטי צמר טלאים בקושטי, הפתיל הקדוש שכרוך סביב מותני המאמין הזורואסטרי, מסמלים את אותם שבעים ושניים קטעי היסנה.
החלק המרכזי ביותר של היסנה הוא הגאת'ות, כמו כן הוא הישן והקדוש ביותר מבין חלקי האווסטה, חיבורו מיוחס לזרתוסטרא עצמו. הגאת'ות מבחינה מבנית קטועות על ידי היסנה הפטאנגאטי ("שבע פרקי יסנה"), שמשלימים את הפרקים 35 - 42 ביסנה וכן גילם כגיל הגאת'ות, הם מכילים תפילות ומזמורים לכבוד האל הנעלה, אהורה מאזדה, המלאכים, אש, מים ואדמה. מבנה היסנה, אף על פי שנכתבה כסיפורת, אולי הייתה בעברה בעלת אותו משקל פואטי כמו הגאת'ות.
בקרב כמה המלומדים רווחת השערה כי היסנה מייצגת את הנאסק העשרים ואחד (כלומר השביעי והכרך האחרון בקבוצה השלישית והאחרונה). שישה מספרי הנאסקס מהקבוצה הראשונה של הנאסקס, שהם פירוש לגאת'ות, יכולים אף הם להיות משיוכים ליסנה.
היסנה, או היֶזשן, בראש ובראשונה שם, לא של ספר, אלא אם כי של טקס בו כל הספר מוקרא ומתבצע טקס פולחני הולם, על פי מסגרתו הרגילה, טקס זה חל אך ורק בבוקר.
{{להשלים|נושא=ספרות}}
 
== קישורים חיצוניים ==
== לקריאה נוספת ==
{{ויקישיתוף בשורה}}
* [http://www.avesta.org/ תרגום של האווסטה]
* [http://www.avesta-archive.com ארכיון דיגיטלי]